היציאה לפנסיה איפשרה לרודי להקדיש זמן לדברים שהוא אהב והזניח – מוסיקה, בישול ועוד כמה דברים שאהב בעבר וכבר שכח. גם המחשב הפך יותר מפתה עבורו. שוב לא היה לחוץ לענות לדואל"ים מהעבודה שמשמעותם התמידית – עוד לחץ. יוטיוב למוסיקה ולמידה בכלל גירו מחדש סקרנות שכהתה עם השנים בנושאים שונים.
מהפייסבוק היתה התלהבות גדולה ממש. הוא איתר את חבריו לתיכון ריק ויוהאן, מהם לא שמע יותר מ-45 שנה, כשעזב בסוף התיכון את הולנד והיגר לארה"ב. נרשמה התרגשות גדולה, כששמע מה עלה לשאר חבריו לספסל הלימודים. ההיסטוריה פתאום חזרה אליו, ואף שהגיע מדי פעם לביקורים משפחתיים, איכשהו לא שמע מהם ולא שמר איתם על קשר לאורך השנים.
חדוות הגילוי הובילה להתרגשות גדולה אף יותר, כשאיתר את אהבת ילדותו, אינגריד, שממנה נפרד בדמעות בגיל 12 כשהוריה עזבו את אמסטרדם ושבו לגרמניה המשתקמת. לשניהם זו היתה הפתעה, להצליח לחדש קשר שנותק ככה אחרי המון שנים, ושניהם נלהבו מהמפגש האינטרנטי הזה שנוצר אחרי כ"כ הרבה עשורים.
קשר של מילים ומסרים נשמר, ואך התבקש שמתישהו תצא גם פגישה. ביקור משפחתי נוסף באמסטרדם נוצל לקפיצה לגרמניה הסמוכה, והמפגש המרגש התקיים בהצלחה. הצלחה גדולה מהצפוי, וחוץ מהתרגשות גדולה ניצתה שם מחדש התחושה הישנה שאליה התגעגעו כל אותן שנים.
כמה שבועות עברו, ולרודי היה מספיק זמן פנוי לארגן הפעם מפגש שיוקדש לבילוי משותף ולהעמקת הקשר המתחדש הזה עם אהובתו הישנה חדשה. ואכן, הביקור הזה יצא אל הפועל, ואהבה גדולה התלקחה שם, בין השניים. נראה שהשנים שחלפו לא הקהו את אותם מרכיבים של המשיכה ההדדית שאותם זיהו כבר כילדים, ונשארו רדומים הרבה זמן.
השלב הבא, למרות שאינו מובן מאליו, היה להחליט על מגורים יחד. וזה מה שהם עשו, כשרודי נהנה מפנסיה יפה שמרפדת את הזוגיות הזו שנפלה עליו כך לפתע, ומספיקה לו יפה בפרק החדש חזרה באירופה, יחד עם אהובתו הישנה/חדשה.
הסיפור הרומנטי המקסים הזה יכול היה להיות מתקתק ממש, לולא סופר לי בקול מרוסק על הספה בסלון ביתנו, מפיה של אשתו החוקית, שלא מבינה איך כל זה נפל עליה אחרי למעלה מ- 40 שנות נישואין, ואיך לא הבחינה בסימנים.
ואין לי מילים טובות לסיים, מלבד איחולים לאהבה, אושר, יושרה ויושר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)