יום שלישי, 24 בדצמבר 2013

משה פז


בתחילה היה הפייסבוק עבורי (וכנראה עבור רבים) דרך לתקשר עם החברים. רק שממש התבקש לחפש בו חברים יותר ותיקים, כאלה שלמדו איתנו בתיכון, היו איתנו בצבא, נסעו איתנו לטיול מאורגן עם ההורים, היו איתנו בגן הילדים, וכן הלאה - היכרויות ממעגל שני ושלישי. אבל למערכת כזו יש דינמיקה משלה, ונחשפים לעוד אנשים אחרים דרך לייקים, תגובות וכד'. כך הכרתי כמה אנשים שהתפתחה בינינו ידידות וירטואלית שאני מוקיר.

וכך הכרתי גם את משה. התעניינות שלי באומנות משכה אותי לציורים יפהפיים שלו, באיכות נהדרת, כמות מרשימה וחן מיוחד שדיבר אלי במיוחד. כמה לייקים וכמה מסרים הדדיים, וקשר חמים החל להתפתח. נהניתי מהציורים הרבים שהעלה לפייסבוק ונהניתי לפרגן בלייקים ותגובות.

הנה כמה דגימות מאלה שאהבתי – רישומים, עבודות בצבעי שמן ובצבעים אקריליים, אקוורלים ועוד, שתוכלו להתרשם בעצמכם:

והחתול המקסים שלו - פושקין

בקיץ קיבלתי ממשה הזמנה לתערוכה. מן הסתם, לא יכולתי להגיע. אבל הצטערתי על כך מאוד. לכבוד הארוע הוקדשו לו שני עמודים מעיתון אינטרנטי רחובותי, שבהם ראיון היכרות איתו (עמודים 60-61 בקישור).

מהכתבה הנ"ל למדתי עוד על משה. הוא עלה לארץ מליטא בגיל 11, ודרכו לתקשר היתה בציור. הוא נרשם והחל בלימודים בבצלאל, אך לא סיים עקב אי יכולת לעמוד בהוצאות של שכ"ל, אבל לאורך חייו התפרנס תמיד מעבודה גרפית וציור. שני אובדנים משמעותיים הוא חווה: חברתו לחיים במשך מספר שנים נפטרה, ושריפה שפרצה בדירתו כילתה כ-150 ציורים. עוד למדתי מהכתבה שמצבו הבריאותי לא תקין, ומעבר לציור הוא מקבל קצבת נכות.

הבטחתי לו אז שאכתוב עליו רשומה מפרגנת, רק לקח לי קצת יותר מדי זמן. אבל הנה, גם הזמן לזה הגיע. אז אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה בעיתון, להיכנס לדף הפייסבוק שלו ולעשות מנוי, או להיכנס ישר לאוסף הציורים המרהיבים שהעלה לשם. כך תוכלו, כמוני, לעקוב אחר העבודות היפהפיות שהוא מעלה בתדירות גבוהה.

מאחל לו כל טוב, בריאות, הצלחה, נחת ורווחה. והרבה הרבה חדוות יצירה. ושיזכה להכרה לה הוא ראוי לטעמי, ושתזכו דם אתם להכיר ולהנות ממנו.

המשך שבוע מהנה ומוצלח לכולנו, חברים
   

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)