נמל יפו

בנמל יפו יצא לנו לבלות לא מעט בנעורינו, במסגרת הפעילות בצופי ים.  גם לאחי וגם לי, אבל בנפרד. להנהגת צופי ים הארצית יש סניפים שונים לאורך החופים, ויש פעילות בין הסניפים, כשיש ביקורים הדדיים ופעילות משותפת, וכמובן גם קורסי הקיץ הגדולים המשותפים. אז היה ברור לנו שנכוון להגיע לנמל, לראות אותו היום ולהיווכח בשינויים. להלן הרשמים המצולמים, וקצת מהזכרונות שהתעוררו בדרך.

יצאנו מסימטאות השוק לכיוון החוף. יש שם נקודת תצפית יפה על חוף ת"א, שנראה היה רגוע ומעט אנשים היו בו. איכשהו זכרתי את הרצועה הקרובה יותר סלעית. ברור שצילמתי:

צעדנו לאט לאורך הכביש המוביל לנמל, זה שלאורכו הלכנו לא מעט פעמים. מאוד השתנה שם – הבניינים העתיקים שופצו, או שנבנו מחדש, ונראה שהנדלן שם קיבל תנופה רצינית. בהחלט יפה:

גם הגינון נאה, ויוקה אחת שעמדה בפריחתה פיתתה אותי להתקרב ולצלם:

נכנסנו למתחם הנמל במעבר הצר בין הבתים, ולמולנו מימין, על הרציף המוגבה, מונחות שלל הסירות של צופי ים יפו, בצבען הצהוב האופייני, ובולטת ומושכת מיד את מבטי ה'סלוניקי' הגדולה – ליוויתנית (זה שם הדגם) הדגל של הסניף היפואי. זו הסירה שאיתה התחרו בשיוטי ערים, מתחרים בנו החיפאים ולא פעם מצליחים יפה. אבל עבורי יש לה פינה מיוחדת בלב – בקורס מפקדי סירות של החופש הגדול אחרי כיתה י', ביליתי עליה מאות שעות. היא היתה הסירה הצמודה של הצוות שלנו. מכיר בה כל פינה, כשניקיתי אותה ביסודיות עם ספוג, בה נלחמנו בגלי החוף הגדולים ביציאה לים מנמל שדות-ים, איתה הפלגנו לאורך החוף, מתרגלים תרגולות שונות. גם זכור לי היטב הגב המוצק של חברי האהוב אייל ליליאור (ז"ל), חותר במרץ ובכח האדיר שהיה לו ממש לפני, ומרוב כח שובר את המשוט ועף עלי אחורה. והכל כשגלי ענק 'רודפים אחרינו בכניסה למעגן.

וגם לאחי יש זכרונות ממנה, כשאחרי הסכם השלום הם היו הקבוצה הראשונה שהפליגה למצריים, והוא היה על הסלוניקי הזו הגדולה.

לסניף היפואי לא נכנסנו, כי המבנה היה סגור. אבל דיברנו עם אנשי המקום שסיפרו על קורס הקיץ המתוכנן (שבינתיים כבר הסתיים, כנראה). וגם התבוננו על המבנים לאורך הנמל, נזכרים בימים שבהם בילינו שם, בדן בן אמוץ שהיה יוצא אלינו מדי פעם בג'לבייה בעיניים טרוטות מאלכוהול, שינה מאוחרת ואולי תוספות. ושוב צילמתי, כצפוי.

המשכנו לאורך הנמל, לאזורים שבהם המעטנו לבקר בחלקו הדרומי – במעגן היאכטות (שחלקן נראות כמו תחליף מגורים לנכס נדלני), במבנים מסביב, שחלקם רעועים וכנראה מועמדים להריסה, בציוד מוזנח ובגרוטאות עתיקות:

משם התחלנו לחזור לכיוון האוטו, תוך טיול איטי בסמטאות הרובע העתיק. אבל על כך כבר בנפרד.

אוטוטו סוף שבוע, אז שיהיה טוב ורגוע לכולנו, חברים