כלי עבודה

אני זוכר היטב את ארון הכלים של האבא שלי, על המרפסת הפתוחה וסחופת הרוחות הצופה לנוף, בקומה הרביעית  שברחוב עבאס - ארון דיקט חום בלתי צבוע, דהה, מלא בסבך חוטים ופגרי מכשירים ששימשו כמאגר חלקים אפשרי, מכשיר מדידה חשמלי מפלסטיק שחור, כפתורים ומחוגים עדינים, קופסאות לברגים שונים, וכמובן הרבה כלים. אהבתי לראות אותו רוכן על השולחן הקטן, מעמיק להתבונן בקרביו של איזה מכשיר מקולקל ששוכב דומם (דומם מאוד) כשקרביו פתוחים כבניתוח מסובך. הכלים היו פזורים סביב – מברגים, מלחם, פלאיירים שונים, פטיש קטן ושלל כלים נוספים. ברגעים הקריטיים היתה לשונו משתרבבת מפינת פיו. ואני עמדתי ליד – מרותק.

עברו השנים, וגם אני צברתי קצת נסיון בעבודה עם כלים. חלק מהנסיון בבית, חלקו בצופי-ים, כפועל בצוות הטיפול בסירות. חלפו עוד כמה שנים, וכבר למדתי בטכניון. וכדי לממן את הלימודים עבדתי בשלל עבודות מזדמנות, כששיפוצים עונתיים ועבודות הנדימן לנשות הכרמל היו חלק קבוע בלו"ז: תיקון ברז דולף לאדון מימון, תריס קרוע בבית של גברת פלטי, ידית רופפת אצל משפחת קדרון, ניאגרה נוזלת אצל גברת נתיב, וכן הלאה..

אז ברור שגם התחלתי לאסוף לעצמי כלי עבודה שונים. תחילתו של האוסף הפרטי היתה כשירשתי חלק מכלי העבודה של סבי ז"ל, ועד היום הם יקרים לליבי גם אם אינם הכי טובים. להשתמש בהם תמיד מרגש, כמו לשוב וללחוץ את ידו, ששאריות גריז שחור ממנה דבקו בידית העץ המהוהה (כמה מהם בתמונה הראשית). ובהמשך, כשבכל פעם שנדרש משהו מיוחד, נהניתי להוסיף את הכלי לאוסף הגדל – מפתחות צינורות, מברגה חשמלית, פלאיירים, מפתחות, מברגים, קלמרות, שפכטלים, פצירות, פטישים שונים, איזמלים, מפסלות, מדגשים, צבתות ועוד המון כלים ייעודיים.

בדירה הראשונה שהיתה לנו, הוקצתה לכלים ארונית קטנה בהרפסת המטבח. לא הכי נוח, ובטח פחות נוח ממה שהגיוני היה, כי השימוש בהם היה על בסיס כמעט יומיומי, שאילץ אותי כל פעם להתכופף ולנבור בארון החשוך. מזל שאז הייתי צעיר יותר וגמיש הרבה יותר.

כשעברנו דירה, בניתי לי (עם הכלים האמורים) ארון ייעודי שהתאים בדיוק לנישה במרפסת. ארון מרווח, נוח לגישה ומפואר למדי (בהתחשב בשימוש). בו אחסנתי את כל הכלים, יחד עם מגוון ברגים, מסמרים, חוטים, מחברים, חלקי אינסטלציה, דבקים, וגם כמה מכשירים מקולקלים שאמורים היו לשלש כמקור לחלקי חילוף לאחיהם התקינים במקרה הצורך. ארון שסודר בצפיפות לפי מחלקות: נגרות, חשמל, מכונאות ואינסטלציה (ועוד בלתי מסווגים). ואז הוספתי בכיף עוד כמה כלים מעט יותר יקרים – משור חשמלי, דיסק ועוד לא מעט כלים אחרים. הנה, ככה הארון ההוא היה נראה, רגע לפני שעזבנו את הדירה ההיא כשכבר היה ריק ונקי:

 

חלק מהכלים לקחתי איתי בתיק עוד לפני שהמטען הגיע, ובהמשך חלק גדול מהכלים נדד איתנו כל הדרך לפה. גם ברור שאליהם הצטרפו כלים חדשים. בכלל, כיף להתחדש בכלים טובים, וביקור בחנויות ייעודיות מהנה אותי תמיד. ופה יש חנויות ענקיות, מלאות כל טוב שכזה. אבל על חלק מהמטען היקר נאלצתי לוותר. את רובו הורשתי לאביב שלי, שיוכל גם הוא להסתדר בחדרון הקטן שקיבל בקיבוץ.

אבל צריך גם למצוא מקום ראוי לכל הכבודה הזו. ובעיקר – מקום שימושי ונגיש, כי מעצבן לנבור בערימת מפתחות כדי לנסות ולדלות ממנה מפתח 14 מ"מ (לדוגמה). בדירות הקודמות הכלים נשמרו בארגזי קרטון, ולמרות שהיו שמישים למדי, הם לא היו ממש נוחים.

ועכשיו, בביתנו החדש יש התממשות של החלום הפעלתני הספציפי הזה – הגראז`. כמה כיף שיש מקום נוח לסדר את הכלים באופן נוח ונגיש, שקל להגיע בקלילות למה שצריך בכל רגע, אפילו שסה"כ כמות העבודה מהסוג הזה ירדה. בכלל, יוצא שעם הגיל כמות הכלים עולה, אבל כמות העבודה הנדרשת קטנה. ובכ"ז, זה כיף שיש אפשרות נוחה. אז סידרתי לי על שולחן העבודה הגדול שהשאיר אחריו בעל הבית הקודם, פינת עבודה לתפארת, כשכל הכלים זמינים, נגישים ונוחים. הנה, ככה:

 

וממש במקרה, לפני הסדר, יצא שהרכבתי לשולחן הגדול שלנו תפסים להחזיק את ההארכה שלו באופן יציב. נראה שהתנוחה המשונה משכה את תשומת הלב של חברה שלנו שקפצה לביקור, אז היא תפסה את סוניה והנציחה את הרגע, עוזרת לי להוכיח כאן שאני לא רק מדבר, אלא לפעמים גם עושה:

 

מעניין אילו עוד כלים יצטרפו לאוסף בהמשך 

איחולים לחודש אפריל מוצלח ומהנה לכולנו