שרביט סיכום השנה בבלוגיה

מוטי ידידי, המכונה במחוזותינו motior, יזם שרביט סיכום השנה בבלוגיה. הוא גם חשב עלי בשרביט הזה, וזו בכלל מחמאה  אני אוהב שרביטים בכלל. במיוחד שרביטים שנותנים לי הזדמנויות לסיכומים. והפעם זה מתאים לי במיוחד, כי הכי קל לצאת מבצורת כתיבה (גם אם מטפטפת בה מדי פעם רשומה) בעזרת שרביט שמכוון את הכתיבה בשאלות מובנות.

אז להלן שלי:

1)   כולנו רוצים שהבלוג שלנו יצליח. מהי הרשומה המצליחה ביותר שלכם השנה (קישור בבקשה) ומדוע אתם רואים בה את הרשומה המצליחה ביותר?

יש כמה פרמטרים המגדירים רשומה מצליחה – מס` כניסות, מס` תגובות, בולים, וגם תחושה אישית של רשומה מצליחה. מראש השנה שעבר פרסמתי 144 רשומות. יבול נאה למדי. מבין הרשומות יש כמה בולטות במיוחד, ודי קשה לבחור. חוצמזה, הרי רק לפני כמה ימים העליתי רשומת "מיטב הלהיטים" שבה קישרתי לכל הרשומות שנדמה לי שהן הטובות ביותר שלי. ובכ"ז, זו שהכי מייצגת אותי השנה (ואולי בכלל) היא "מעביר את זה הלאה". היא זכתה לחשיפה נאה וגם לבול העורך, וגם קישרתי אליה לא פעם, כולל לפני כמה ימים, אבל לציין אותה שוב בהקשר הזה ממש מתבקש מבחינתי.

2)   לפעמים אנחנו חושבים שהרשומה שכתבנו לא רק ראויה לבחירת העורך אלא גם לפרס פוליצר (או ספיר, או תעודת הוקרה) ומתאכזבים לגלות שהרשומה המדהימה נעלמה לה בתהום הנשיה. איזה רשומה השנה איכזבה אתכם בצורה כזו?

השנה לא זכיתי בפוליצר, וגם לא בפרס ספיר, ובטח שלא בנובל (ואם להודות על האמת, גם לא ציפיתי). ובכ"ז, מדיניות הבולים החדשה של עורכי התוכן בתפוז זיכתה אותי בלא מעט בולים מסוגים שונים – 40 בולים סה"כ. אין מה לבוא בטענות. אמנם לפעמים מפתיע שמשהו אחד נבחר ואחר שנראה ראוי למדי דווקא לא (כמו זו על פגישה המפתיעה עם חברת הילדות, ברשומה על המעגלים המשיקים), אבל בגדול, לא יכול לבוא בטענות שרשומות שלי לא זוכות לחשיפה ולתגובות מקהל הקוראים. אז תודה לכולכם על התגובות שמחממות את ליבי.

3)   בהסתכלות לאחור, עם יד על הלב, האם פרסמתם השנה רשומה שלא הייתה צריכה להתפרסם? אם כן - מהי ולמה? אם לא- ברכותיי.

אין רשומות שאני מצטער שפרסנתי. אמנם היתה רשומה אחת שבגלל תוכנה הנפיץ סגרתי לתגובות, ובהמשך הורדתי לגמרי מפרסום. בדיעבד, לא מצטער כלל שהעליתי אותה, כי התובנות ממנה היו כאלה שהביאו אותי לכמה תובנות חשובות על עצמי והעולם סביב. ורק בשביל זה היה שווה את הטלטלה כולה. והתובנות האלה רוכזו ברשומה שהתחרתה על המקום בשאלה הראשונה.

4)   השנה ספגה הבלוגיה של תפוז מכה קשה בכך ש________________  (השלמ/י את החסר)

מעבר לצרות הרגילות שהבלוגיה ספגה בשנה, כשמעט לפני ראש השנה `שידרגו` את מערכת המסרים, ולפני שגמרו לתקן את הבאגים (עד היום לא סיימו), שידרגו וניטרלו את כל הבלוגיה לכחודש ימים של תיקונים מגומגמים, היו מכות קשות הרבה יותר – מותו של הבלוגר המקסים בני תמרי בחודש פברואר, ואחריו מותה של הבלוגרית האהובה גיטה יפה. כואב לאבד חברים, ונראה שהקשרים פה אנושיים וחמים גם אם הם לא פעם מוגבלים לתקשורת דרך המסך והמקלדת.

5)   מנהג הגויים הוא לקבוע החלטות לשינוי לשנה החדשה. איזה דברים תרצו לשנות בבלוג שלכם השנה?

השנה חוויתי לראשונה כתיבה מסוג אחר – בדיונית. זה היה במסגרת הפרוייקט הנהדר של מוטי על הסיפור שאינו נגמר. לא כל החברים אהבו את התרומה שלי לסיפור, אבל אני מאוד אהבתי לכתוב אותה. נכון שאני מתמקד פה בבלוג בחוויות אמיתיות מחיי שלי, אבל הייתי רוצה אולי לנסות ולכתוב קצת יותר סיפורים בדיוניים. אולי..

6)   מנהג היהודים הוא לבקש סליחה ממי שפגעתם בו בשנה שעברה. האם יש איזה בקשת סליחה הקשורה לבלוג שלכם?

אני משתדל לכבד את האנשים שאיתם אני בא במגע. אבל אני מניח שייתכן שיש חברים שמוצאים לפעמים את תגובותי כפוגעות, אז מהם אבקש סליחה. אבקש סליחה גם מכל החברים שאני מוציא להם את העיניים בצילומים מהנופים היפהפיים של סביבת מגורי. מבטיח להשתדל להמשיך בכך . וכמובן שאני מודע להנאה שתגובות מסבות לנו הבלוגרים, למרות שאני משתדל שלא, קורה שאני מפספס רשומות של חברים פה, או שמפאת חוסר זמן אני לא מצליח לענות.  וגם על זה מגיעה סליחה.

7)   בעוד שנה, בראש השנה תשע"ד (בהנחה שנשרוד את סוף העולם הקרוב) מה תרצו לומר שקרה בבלוג שלכם במהלך השנה שחלפה?

אני מקווה שאוכל להתבונן לאחור ולראות פעילות רציפה כאן. זה בכלל לא מובן מאליו שאצליח להמשיך לכתוב, ואיכשהו לאחרונה הספקות מתרבים, כשיש לא מעט תקופות שאני מרגיש תקוע בכתיבה. אז מקווה שתקופות אלה לא יהיו החלק המרכזי של השנה, ושההנאה וחדוות היצירה יחזרו למסלול הרגיל והפורה.

וכרגיל – ולפי החוקים, מעביר את השרביט לחמש (ואחת בונוס) בלוגריות מבין החברות הרבות שלי כאן ופעילות לפחות שנה (וניסחתי במקור בלשון זכר אבל מתבקש לתקן ספציפית):

אנימו – בתקווה לסייע לצאת מהבצורת

הר קסמים – פשוט כי אני אוהב

שיק – לנחיתה נעימה חזרה לפעילות פה

ריש עלום השם – בתקווה לראותו כאן יותר

nogamoon – כי מתחשק לי לקרוא את הסיכום הזה שלה

Orelie – כי תפור עליה שרביט כזה

שנה טובה ופוריה לכולנו

של הרבה בריאות, הנאה, וחדוות יצירה