מלכודת מוות

החום מעיק, ויום הנדודים של העדר מתקרב לסיומו. כולם עייפים, ובעיקר צמאים. מבט כלפי מטה מהשלוחה והריח המוכר של המים מושכים לכיוון הבריכה הגדולה. אז נכון, יש לה ריח מעט מוזר, אבל כשצמאים לא יכולים להיות בררנים. וואו, גם רחצה מאוד מפתה. ראשונה נכנסת בזהירות למים נקבת האלפא הגדולה. צעד, ועוד צעד. כ"כ נעים בחום. אבל התחושה ברגליים מוזרה, שוקעים שם בקרקעית, אז היא מנסה לצעוד החוצה מהמים, אבל זה מוזר אפילו יותר, משהו תופס שם, נדבק ולא מאפשר לצאת מהמים. והרגליים ממשיכות לשקוע, ולא ניתן לצאת. משהו מוזר בבריכה הזו.

הגורל העגום שתיארתי מדמיוני היה מנת חלקן של אלפי חיות אומללות – זאבים, דובים, עצלנים, מסטודונים, ממוטות, פנתרים, נשרים ועוד מינים רבים אחרים. רבים יודעים שקליפורניה משופעת בנפט. רובו, כמו בכל מקום בעולם, מצריך חפירת בארות עמוקים לשם הפקה. אבל זפת, שזו גירסה כבדה יותר של נפט גולמי, נמצאה בלב לוס אנג'לס, בקבוצה של בורות גדולים מרוכזים באתר אחד.

שנים רבות הפיקו תושבי אמריקה תועלת ממרבצי הזפת האלה, לצורכי אטימה (כמו התיבה של משה מהסיפור), להדבקה ולעוד כמה שימושים. מתישהו בתחילת המאה ה-20 החלו לכרות אותה באופן מאסיבי הרבה יותר. ואז גילו בבריכות האלה כמויות אדירות של עצמות ושאריות בעלי חיים בני עשרות אלפי שנים, קבורים בשכבות ושמורים היטב. כפי שתיארתי, בורות הזפת האלה כוסו במים או בעלים, והיוו מלכודת מוות לבעלי החיים הרבים. כי צמיגות הזפת לא מאפשרת להיחלץ ממנה, מרגע שנתפסת בה.

מאז מוציאים משם מאובנים רבים, ועדיין ממשיכים ומוציאים. במקום נבנה מרכז מחקר ושחזור, וכן מוזיאון (Page Museum) ומיצג מרשים של הממצאים. ולשם גררתי את המשפחה באפריל, כשאביב שלנו היה בביקור, מתוך כוונה לצקת מעט תוכן למנוחה הכללית שהחייל כ"כ נזקק לה. באופן מתבקש, גם סוניה היתה איתי שם, ולהלן הרשמים המצולמים:

מיצג בבור הזפת, של מסטודון שנדונה שם למוות למולה של ממוטה משתאה. עדיין מריחים שם את ריח הנפט האופייני

המעבדה הפעילה שניתן להתבונן בה מבעד לקירות זכוכית. החברה שם ממשיכים ועובדים כשהצופים מתבוננים

קיר שמתאר את בעלי החיים שנמצאו שם, כשהעומק שממנו חולצו תואם את תאריכי ההכחדה, אני ליקטתי כמה תמונות שם מהקיר הזה

חתול טורף גדול הסתובב באמריקה, ולו שיני סיף ארוכות במיוחד. עדיין לא ברור לחוקרים לשם מה לו שיניים כה גדולות, ומה הטכניקה שלו לציד, אבל להמחשה יש שם מיצג של טורף כזה המחסל דוב (מזן שגם נכחד), כשבסמוך אחד משלדי החתולים הגדולים האלה, ושלד של אותו הדוב

באמריקה נפוץ זאב גדול. מעל 1600 מהם נמצאו קבורים בזפת, וקיר שלם מוקדש לגולגלותיהם, ומיצג המתאר אותם

גם עופות רבים מצאו את מותם בביצה השחורה הטובענית, ושלדים שלהם מוצגים, כולל שלד ושחזור של נשר עצום שנכחד גם הוא

שלד ממוטה

ושלד מסטודון (שני קרובים גדולים של הפילים החיים כיום)

עצלן קרקע גדול מימדים (כמו דוב גדול), ששניים מקרוביו הקטנים הרבה יותר עדיין קיימים על העצים של אמריקה

גמל נכחד, וביזון שעדיין קיים (הצילו אותו מהכחדה, בינתיים), גם הם נמצאו שם

ועל השימוש של בני האדם בזפת

מסביב עוד כמה בורות קטנים מגודרים, כולל אחד ממש בשולי מגרש החניה, מלוכלך ונראה כמו תחנת דלק נטושה

בהמשך נכנסנו לעוד מוזאון מעניין שנמצא בסמוך, אבל על זה כבר בנפרד.
בהחלט בוקר מוצלח היה לנו שם.