סיכום שבוע 31 – מעברים

הצילום מהנט

כללי

שבוע קצת לא שגרתי, כי תחילתו בקליפורניה, וסיומו בשכונת אחוזה בחיפה (כשכולם ישנים עדיין):

הסופ"ש הקודם:

המשכתי לחפש בית. ושוב, בינתיים אין. לקחתי את שישי לבלות איתי את השבת. כמה כיף שיש חיית מחמד שכזו, שמנעימה את הלבד. בינתיים ארזתי עוד קצת מהבית.

המשכתי במחקר הקטן שלי לבחירת מצלמה חדשה. קראתי הרבה סקירות, התעניינתי בבלוגים, נדנדתי בשאלות, והלכתי לבקר בחנות צילום שבאיזור. נחמד העיסוק הזה, אם כי לא פורה מדי :-).

במוצאי יום ראשון הוזמנתי לארוחת סושי אצל אחד מהבעלים של החברה בה אני מוביל את פרוייקט הייעוץ. זה שהוא איש מקסים כבר ידעתי די מזמן, אבל נחמד להיפגש מחוץ למסגרת הרשמית של העבודה. הסושי שהוא הכין היה נהדר, האווירה נהדרת, ונחמד היה לגלות היבטים נוספים של עניין משותף כמו בישול וספרות.

אח"כ:

הימים אח"כ היו קצת פחות פוריים בעבודה. כי לא מתחילים דברים חדשים, את הקודמים פחות או יותר סיימנו, אז מקדישים קצת זמן לאנשים, לשיפצורים ולתחזוקת הרוח החיובית.

בין לבין, שוב ניצלתי את הכנסת האורחים של החברים באירווין, שמעבר לחיסכון בנסיעות היה פשוט כיף איתם ביחד.

ועוד, לא יודע לומר כמה התרגשתי לקראת הנסיעה לביקור כאן, אבל ביום רביעי של הטיסה, למרות שהלכתי לישון מאוחר למדי, קמתי בשעה מוקדמת. אז נראה שבכ"ז התרגשתי יותר ממה שהייתי מודע.

ביום רביעי, אחרי שכבר תיאמתי הסעה לנמ"ת, הציעה חברה להקפיץ אותי. אז ביטלתי את התיאום, שחסך לי 40$, אבל הרבה יותר חשוב – נתן לנו הזדמנות נוספת לשוחח בכיף ולהכיר. בכלל, יצא לי לשוחח איתה לא מעט בתקופה האחרונה, וכיף שגיליתי אותה. בחורה מקסימה ואינטיליגנטית.

הטיסה אמורה היתה להיות סיוט לא קטן. כי לא מצאתי כרטיס סביר במחיר סביר, אז הלילה שלי חולק לכמה – טיסה ראשונה (מחצות וחצי) ליוסטון, המתנה של כשעתיים, טיסה לניו יורק, המתנה של כ-4 שעות וטיסה מייגעת לארץ. מזל ששודרגתי למחלקת עסקים, כך שיכולתי לישון לא רע בטיסות, וגם ההמתנות היו נעימות במועדון האחמ"ים של קונטיננטל (זכות שהרווחתי בהרבה טיסות מייגעות של הרבה מיילים).

היה כיף שהאח שלי בא לקבל את פני בנחיתה. ככה הרווחנו לא מעט זמן של כיף יחד. בכלל, דווקא הריחוק הגיאוגרפי של השנתיים האחרונות הביא לקירבה חדשה בינינו. משוחחים יותר (בטלפונים בנסיעות) מתקשרים יותר ופתוחים יותר. נהדר.

וכדי לא להעיק, רק אזכיר כמה כיף היה לפגוש שוב את הליידי D והילדים, את האימא וגם מפגש ראשון עם חברים.

בבלוגיה:

הייתי די עסוק השבוע. אז בקושי הייתי פה.
העליתי רשומה אחת על המטוס, שלא אני כתבתי. אבל מאוד נהניתי אז ראיתי לנכון לשתף. זו הפעם הראשונה שאני מביא לכאן חומר שאינו מקורי שלי. בדיעבד – לא יודע אם זה היה נכון.

רשומה נוספת על הכרה והוקרה לעובדים העליתי בעקבות שרוני 18. ומהתגובות שעד עכשיו (ראיתי וטרם הספיקותי להגיב) נראה שאתם די מסכימים איתי.

כמו כן, שוב גבה מפלס הרשומות הממתינות לי, והגיע מחדש לערך של כ-500. מציק לי שאני מפספס, אז אני לא מדלג, ולכן התור מתארך.

לעומת זאת, ניצלתי יפה את הטיסה וההמתנות, וכתבתי כמה רשומות. אני מניח שאסיים אותן השבוע, כך שצפוי כאן גל פרסומים. ראו, הוזהרתם.

ובענייני ספרים

קורא לאט את "הכל מואר", שיש לו חלקים נהדרים, ואחרים פחות. בינתיים – ממשיך.

השבוע צפוי להיות עמוס ומהנה גם יחד. נראה שהסיכום הבא יהיה עמוס יותר בפרטים.

אז שבוע טוב, רגוע, שקט ומוצלח לכולכם

ובתקווה להצליח ולתאם כמה מפגשים והיכרויות כאן, בנוסף לאלו שכבר מתואמים.