יום ראשון, 1 באוגוסט 2010

סיכום שבוע 30 – טוב שם בחוץ



כללי
שבוע מעניין. טוב ופחות טוב שזורים. מתארגן לטיסה לארץ. כבר בקרוב מאוד (יום רביעי ברך בחצות). אז זה מה שהיה השבוע, כולל הסופ"ש הקודם, כהרגלי:
הסופ"ש הקודם:
המשכתי לחפש בית. לא בינתיים אין. אבל יצאתי קצת להסתובב – להדפיס חומר שיווקי לקראת פגישה חשובה (פרטים בהמשך), לברר קצת על מצלמות, לקנות קצת אוכל טרי, כי התגעגעתי לסלטים טריים. ביקרתי גם בחנות של מייקלס (Michaels), חנות היצירה והתחביבים הענקית, ואפילו צילמתי קצת לטובת הנשים פה, חובבות היצירה. מתישהו אקדיש למקום כמה מילים, כי זו באמת תופעה. אבל קבלו דוגמית:

עשיתי עוד סיבוב, וליד הבית ראיתי משהו שלא הזדמן לי אף פעם לראות – בגינה של בית צמחו חמניות, אבל אלו היו מפלצות פרחוניות של ממש – כזקופות הן היו בערך בגובה של 3.5, וגם ככפופות הן היו ענקיות. מזל שהייתה איתי המצלמה (ששוב עוזרת לי להבחין בדברים מעניינים בדרך):
 
חוצמזה, לא היה הרבה יותר מדי. בעיקר עבודת הכנה לאותה הפגישה, ושיטוט אינטנסיבי כאן.
אח"כ:
היה נחמד לראות איך הופתעו הבעלים של החברה לראות את השינויים שחלו בשטח. זה באמת מרשים.
חוצמזה, ביום רביעי היתה לי הפגישה החשובה עם לקוח פוטנציאלי חדש. והבשורות מאוד משמחות – נפתחה לי דלת שבהמשך הדרך הסיכויים לפרוייקט נוסף גדולים במיוחד. תחושה נהדרת.
אז מרוב שמחה, חזרתי נמרץ הביתה, לקחתי את האופניים ולאחר המון חודשים של השמנה נינוחה יצאתי לרכיבה. נחמד היה להרגיש שהכושר התדרדר, אך לא הגיע לתחתית. שעה רכיבה, כולל עליות, ואפילו לא הרגשתי גמור. ונחמד היה גם לראות צמד איילות, אפילו שלא צילמתי.
חזרתי נמרץ, הכנתי חביתה עתירת ירקות:
ועוד חדשה משמחת – הדיסק חזר מתיקון. עלה לי לא מעט, אבל כל התמונות וכל המידע תקין וזמין. כבר דואג לגיבוי נוסף. מפחיד העניין. ואפילו הסתקתי ליצור קשר עם חברת הדיסקים הזו, לראות אולי גם מהכניסה הזו בדלת תוכל להיוולד עוד איזו עבודה.
בבלוגיה:
היה פה מעט, שהפך להרבה. אבל לא רוצה להיכנס לזה. מיציתי. רק דבר קטן נוסף להגיד – למרות שנפגעתי, אין לי כוונה לעטות על עצמי שריון רגשי כלשהו, שיגן עלי מפגיעות עתידיות. שנים לקח לי להסיר אותו, ולהעז ללכת בעצבים חשופים יותר, תוך מתן אמון בחוסן של עצמי. אז יש לזה מחיר, אבל הרווח הרגשי הוא עצום, והוא מה שמאפשר לחוות את החיים נכון רגשית. אז הלקח הוא נקודתי, וממשיכים הלאה, גם אם תוך סיכון לפגיעה עתידית כלשהי.
ואולי יחד איתי למדתם גם אתם כמה לקחים, כל אחד והלקח שלו.
בנוסף, קיבלתי תזכורת לערכה של התמיכה, העידוד והחיבה שכאן, שהבהירו לי שוב כמה חשוב לי המקום הזה והאנשים שבו. תודה לכולכם!
כן, הספקתי להעלות רשומה לזכרו של רובן חברי, שלפני יום מלאה שנה למותו.
ובענייני ספרים
כשלא קוראים, אבל רוצים משהו בנושא, רוכשים. וזה מה שעשיתי (גם אם בעדינות). אז אתמול הגיע Round Ireland with a fridge.  

שבוע טוב, רגוע, שקט ונעים לכולם
ולהתראות ביום שישי (תורידו קצת בבקשה את הטמפ` אם אפשר)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)