351 עמ`, הוצאת מודן - 2007, מאנגלית – ירון פריד
רקע
עד היום כבר קראתי 6 ספרים של מקינרני. מבין הסופרים שקראתי הכי הרבה משלהם ( על שניים המלצתי פה: התנהגות למופת, הפרא האחרון). יש בו משהו שאני מאוד אוהב. אז כשראיתי את זה במבצע 4 במאה בקיץ 2007 לקחתי אותו יחד עם ערימה גדולה. רק שלקח לי קצת זמן להגיע אליו (והוא לא האחרון), וטוב שהגעתי לספר המשובח הזה.
התקציר והכריכה האחורית
וגם הפעם, התקציר מובא מאתר סימניה:
קורין וראסל גרים בטרייבקה, ניו יורק, עם שני תאומים מקסימים וחשד גדול שמרחף מעל חיי הנישאים שלהם. במקביל מחפשים לוק וסשה, העשירים מהם בהרבה, משמעות חדשה לקיומם (ואולי רק יותר כסף?) בצפון היקר של הנהנתנית בערי תבל. ובוקר אחד בספטמבר, באחד עשר בספטמבר ליתר דיוק, כל העולמות כולם קורסים ברעש נורא, ובין ההריסות מקבלים כל הסודות והשקרים, ההכחשות והבגידות, ההדחקות, החרטות וההפתעות, צורה חדשה לגמרי, שמעמידה באור מתעתע את שאלת השאלות: מהם בדיוק אותם חיים טובים?
ברומן העשיר, המורכב והשאפתני ביותר שכתב עד כה, מתמודד ג`יי מקינרני, בהומור הנוקב ובביקורת החברתית האופיינית לו, עם שאלות של מוסר וגאולה בעולם שמאבד כיוון ויוצא מכלל שליטה.
חוויית הקריאה
יש לי תחושה מוזרה שלא אצליח להעביר את ההנאה שלי מהספר. איכשהו למרות החוויה, המילים לתאר אותה לא מתאימות ולא מתנסחות לי בבהירות.
גם בספר הזה כמו ביתר ספריו שקראתי, הכתיבה של מקינרני גורמת לי לצלול לתוך האווירה והאירועים באופן מוחלט. הוא שואב אותי פנימה. הכתיבה לא מתייפייפת, לא מנמיכה עצמה ולא פלצנית. היא ישירה, מתבוננת ולא מתביישת להסתכל למציאות בפנים. בין אם זה סמים, משברים בזוגיות, הפקרות מינית, קשיי התבגרות, אובדן ערכים ואובדן כיוון אישי – תמיד זה בגובה העיניים וביושר שקוסם לי מאוד. הוא מעורר בי את המחשבות שלי בהקשר של הסיפור המתואר, ולא חשוב מה ואיך הסיפור עצמו.
והכל מתובל במידה הנכונה בהומור, שלמרבה הצער לא נמצא בכמות מספקת בארגז התבלינים של מספיק סופרים.
אני מניח שהיום הייתי מחפש וקורא את הספר באנגלית. אבל מכיוון שהוא כבר היה אצלי, קראתי בתרגום ולא הצטערתי. התחושה שלי (בלי להשוות למקור) שהתרגום מצויין ומעביר היטב את רוח הדברים, את ההומור ואת הרגשות של הדמויות. יפה!
ולסיכום
ספר מצויין שריגש אותי ועורר מחשבות. מומלץ מאוד!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)