מזה זמן יש לי דיון עם האישה – האם מה שעובר עלי פה בבלוגיה, שתופס חלק לא מבוטל מזמני הפנוי (וחלק מהזמן הלא פנוי שאמור להיות מוקדש לדברים אחרים) זו התמכרות ממש, או סתם פעילות לא מבוקרת ומהנה. לטענתה, אני פשוט לא מסוגל לשלוט בדחף הזה לקרוא-להגיב-לכתוב-להתמוגג.
הנטיה הטבעית היא לבטל את דבריה במנוד ראש, תוך המשך נעיצת מבטים משולהבים במסך. אבל חשבון הנפש של יום הכיפורים הכריח אותי להודות שאולי יש יותר משמץ של אמת באבחנה של האישה שאיתי, ואני למעשה מכור רציני.
אז סוכם בינינו שאני אכנס לתהליך גמילה מרצון. זה לא שלא אכתוב את הגיגי, את חוויותי ואת לבטי, רק שאמנע מלהעלותם פה בזמן אמת בבלוג, אמנע מלקרוא רשומות ואמנע מלהגיב. לא סגרנו על מועד לניסוי, לא על משכו ולא על תהליך החזרה ממנו לשפיות ולפעילות רגילה ומווסתת. אבל ברור שזה יקרה מתישהו, אולי "אחרי החגים". מקווה עד אז להשלים פערים בכמה רשומות ממתינות (כפי שאכן כבר התחלתי).
לצורך העניין, בימים האחרונים הייתי שקוע בלהכין לעצמי תשתית נכונה, שלא תטביע אותי באלפי מסרים שלא קראתי. גם ככה, כמה ימים של שעות מחשב מוגבלות הציפו חזרה את מפלס המסרים שטרם קראתי ועליהם טרם הגבתי, חזרה לאיזור ה-900.
אז הקמתי לעצמי את התשתית ב- Google Readerעם רוב המנויים (ותודה לתושב חוץ על התמיכה והעידוד). גם קראתי לא מעט הודעות ועל חלק גם הגבתי (תוך ויסות מתבקש) וביטלתי את המנויים במסרים. ועכשיו גם הבנתי טוב יותר את המצב, כי גיליתי שבלי לשים לב, מרוב התלהבות עשיתי מנוי על יותר ממאה בלוגים. אז מעכשיו אתחיל את המעקב דרך הגוגל, ואופן ההצגה שם אמור להיות יעיל יותר מבחינת הזמן הנדרש לעיון וגם לתגובה. לא אמורות להיות בעיות, ולא פיספסתי בינתיים אף מסר חדש, אבל יש שיבושים אצלי בהתעדכנות ובתגובות, אז לא להיעלב.
מועדים לשמחה לכולם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)