יום חמישי, 29 באוקטובר 2009

Point Lobos


כשקראתי את רשומות הטיולים של עננת ומוטיאור היה לי ברור שהפעם  אנחנו לא מפספסים את הנקודה. מכיוון שהשעות עברו בנעימים והערב הראה סימנים צפויים של עומד לרדת, לא התעכבנו לאורך הכביש מעבר לעצירה בנקודת התצפית על פילי הים (ברשומה הקודמת). אבל גם ככה הגענו לשמורה בשעה די מאוחרת, ב-17:45 בערך, כשבכניסה מודיעים לנו שהשמורה נסגרת בשעה 19:00. המקום לא ממש גדול, ונסיעה קצרה לאורך הכביש מובילה לנקודת הראשונה של החניה ושביל תצפית. מכיוון שלא ידענו איפה ומה עדיף, פשוט הלכנו להנאתנו נהנים מהנוף. אז להלן כמה תמונות מהפינה הצפונית של השמורה:
 

אח"כ המשכנו קצת באוטו לנקודה אחרת, מרכזית יותר, וממנה נצאנו לשביל רגלי שלמעשה נראה כמקיף את כל השמורה, אבל אנחנו נהנינו ממנו רק בקטע מוגבל. ובכן, דבר בולט בנוף המקומי, כפי שהוזכר כבר ע"י עננת, הם הברושים המיוחדים של השמורה – עצים מהממים ביופיים המסוקס. וביחד עם הנוף היפהפה היוו עבורנו אובייקטים נהדרים לצילום. אז להלן מקבץ מוגזם בעליל של היופי הצמחי הזה שנתן לנו הזדמנויות מעניינות לניסויים בצילום:

כל הדרך שמענו את קריאותיהם הרמות של אריות וכלבי ים, שהידהדו מהמצוקים הסלעיים שתחתינו. רק שלראותם לא הצלחנו, וזמן הביקור המוגבל מידי לא איפשר לנו להמשיך לחפש. אבל בפינה הקיצונית של המסלול, ממש על סף המצוק התלול שמתנשא מעל המים, ראינו סופסוף אטרקציה מרגשת במיוחד – בעודינו סופגים אל תוכנו את נוף האוקיינוס הרחב, קלטה הבת רחוק במים רסס מים אופייני הניתז מהמים – יש, ראינו לוויתן! אפילו בגב הכהה הבחנו. ניסינו לצלם, אבל לא ממש הצליח בתאורת הערב היורד. אז תצטרכו להאמין.
עוד מחזה מעניין שראינו הן החזזיות. למי שלא יודע, חזזית היא סימביוזה של אצה ופטריה הגדלות יחד על מצע מתאים – סלעים וגזעי עצים. משום מה (לא ברור לי עדיין למה) הם משגשגות יותר על עצים מתים. והבשמורה, כמקום טבעי, יש לא מעט כאלה – מתים או מתים למחצה. אז ראינו שני סוגים מרתקים: אחד שנראה כמו זקן ירוק על העץ העירום, ואחרת כמו ציפוי פרוותי כתיפתי אדום עז. להלן כמה צילומים להמחשה:
 

סה"כ היה קצר מדי. החושך ירד ולא איפשר ליהנות מהמקום היפהפה הזה עוד. פרחים לא ראיתי בשפע שהביאה עננת אצלה. אולי כי העיין לא מכוונת לקלוט אותם ואולי כי העונה אחרת. ובכ"ז כמה יפים נראו באיזו פינה, נראים כמו חיננית:
אבל המקום מרוחק מאיתנו רק כמה שעות נסיעה, אז בטוח שתימצא עוד הזדמנות להגיע לשם. כי באיזור יש עוד הרבה אטרקציות שוות.

וכרגיל, עוד תמונות – באלבום
וקישור לרשומות שאצל עננת:

והרשומה של מוטיאור:
והבהרה חשובה - הרבה מהקרדיט על הצילומים מגיע גם לבת, שאחראית על חלק לא קטן מהן. והעונג שבפירגון הזה גדול במיוחד הפעם

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)