תמונה נוספת מהביקור בחוף בעת שקיעה
גם נובמבר אוטוטו מאחורינו, וזה זמן טוב לאסוף את פירורי העניינים שלא זכו, או לא יזכו לרשומות נפרדות. כי כאמור, בדיוק בשבילם נועד המדור החודשי הזה. אז קדימה:
משפחה
מתקדמים עם הארגון של הביקור של הבן כאן אצלינו. הכל כמעט סגור למעט כמה עניינים של ניירת, שחשוב לתאם היטב את התזמון למניעת בעיות בעתיד. אז מחכים, מתגעגעים ומקווים שיסתדר כמה שיותר מהר.
האלווין
בסביבה שלנו היו שני חגים. את חג ההאלווין לא בדיוק חגגנו. דווקא התכוונו לצאת למוקדים יותר עליזים בסביבה, וכמו שדיווחתי בשנה שעברה, יש כאן לא מעט אקשן. אבל כמה שעות לפני, קיבלנו הודעה עצובה מאוד – נער בן 17 ממשפחה ישראלית מקומית שיצא לנו להכיר, שלמד עם הבת בבי"ס, לקח את האוטו של האבא, השאיר הודעות בפייסבוק וב-SMS למי שצריך, והתעופף לתהום באחד מכבישי ההרים בסביבה. למרות שניכר היה שזה לא בא בהפתעה מוחלטת, לאף אחד ממכריו וחבריו (כן, היו לא לא מעט, כך מסתבר מהפייסבוק) זה עדיין מחריד. כמובן שמתעורר הדיון מה עושים, ומה בכלל ניתן לעשות (כמכר, חבר בבי"ס וכן הלאה) ולא אפתח את הדיון עכשיו. אבל ברור שזה מטלטל מאוד את כל מי שנמצא במעגלי ההיכרות.
דלעת
בעקבות החג (והעונה כמובן) יש שפע דלעות בשוק. אז יצא לי להכין כמה מרקים עם דלעת (אחד עם עדשים, והיום עם סלרי וסלק), ועוף נפלא עם תפוחי אדמה ודלעת. ככה זה נראה:
חג מתן תודה
את החג הנחמד הזה, המתקרא בארה"ב Thanks Giving חגגנו אצל חברים פה, עם עוד חבורה גדולה של ישראלים. חג יפה החג הזה, של הודיה על מה שיש לנו פה, על השפע, הבריאות, החברותא ובכלל.
גשם
כמה יפה הסתיו, עם הגשמים המרעננים את הכל, העצים המאדימים, הריח שנישא באויר, והשלכת שמספקת כמויות עלים מטורפות בגינה הקטנה, אבל שפע עלים פריכים לדרוך עליהם בתענוג. אז מדי פעם אני נהנה לצלם את היופי הזה, והנה כמה תמונות יפות ממה שאספתי:
תפוז
נראה שהפלטפורמה שלנו כאן מתייצבת לאט לאט. אפילו הסטטיסטיקות מראות סימני התאוששות. נקווה שלא יחליטו לשדרג עוד משהו, ולשגע את כולנו שוב. היה לנו מספיק מזה.
תרבות
הקהילה הגדולה של ישראלים פה ב-LA מזמנת גם אפשרויות של פעילות תרבותית ישראלית. אז יצא לנו להנות יחד, עם חברים ועוד המון ישראלים בהופעה מוצלחת של מירי מסיקה. בארץ לא יצא לי כמעט ללכת להופעות (תמיד עסוקים מדי) והנה פה במרחקים דווקא יוצא. הבת צילמה והצטלמה עם הכוכבת, ושיתפה את כולם בפייסבוק. ואני גם צילמתי, בעיקר בשבילה. אז ככה זה היה נראה:
תנועה
אין לי מושג מה עובר על גוש LA, אבל בחודשיים האחרונים חלה הרעה משמעותית בתנועה ברחבי הגוש. פעם הייתי יוצא ב- 6:20 כדי להגיע ב-7:30. היום אני יוצר ב- 6:10 ומגיע ב-7:50 ואפילו אח"כ. ובחזרה זה גרוע הרבה יותר – במקום 1:40 זה כבר עובר את השעתיים, ואפילו קרה שהייתי תקוע 2:20. מעייף ומעיק. כמו כן, זה מאיר באור מיוחד את חיבתם של הקליפורנים למכוניות ספורט, כפי שניתן היה להתרשם בתערוכת המכוניות (עליה כבר ברשומה נפרדת).
NBA
תמיד אהבתי לצפות בליגת ה-NBA. כדורסל ברמה אחרת באמת. השנה בינתיים אין ליגה. יש סכסוך עבודה בין איגוד השחקנים לבעלי הכבוצות. מן הסתם, כולם רוצים עוד כסף. ובינתיים, העונה בסכנת ביטול, המפרסמים מחפשים חלופות, תחנות הטלביזיה מוצאות פתרונות לחלון בשידורים, וכולם מפסידים המון. לא ברור לי מה ההיגיון מאחורי מאבק שכזה והאופן שבו הוא מנוהל. הרי כולם עושים המון כסך, וההפסדים מהמאבק גדולים הרבה יותר. מעניין מה יש לתורת המשחקים לומר על זה...
והאולם מואר, אבל סגור..
זהו להפעם. יש עוד זוטות שונות שלא הצליחו להיכנס לדיווח ועוד חוויות משמעותיות אחרות שטרם הספקתי לכתוב עליהם רשומות מסודרות. זה כבר להמשך.
המשך שבוע טוב לכולנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)