פברואר חלף גם הוא, קצר כרגיל. ושוב הגיע הזמן לסכם את כל האירועים הקטנים שהיו החודש ולא זכו לתשומת לב. אבל הפעם זה איכשהו קשה קצת יותר. החודש היה לי יחסית הרבה פנאי לעצמי. אז זה התבטא בפעילות לא מבוטלת פה בבלוגיה עם הרבה רשומות יחסית, ועוד לא מעט חוויות נהדרות שרק מחכות להזדמנות שלהן לעלות על הכתב. ובעיקר – הרבה הרבה תמונות... אבל זו צרה נהדרת, כפי שגל בירך אותי פעם – "שיהיו לך הרבה יותר חוויות טובות ממה שתוכל לסכם בכתב", וכמה נחמד כשיש ימים שזה אכן כך 
אז להלן, עיקרי הדברים הקטנים, החוויות והצילומים שלאורך חודש פברואר שחלף, במתכונת הרגילה.
מחשב חדש
המחשב הישן כבר גוסס מזה זמן - הבטריה מספיקה בקושי לכחצי שעה; המסך שצירו נשבר תוקן עם דבק וכלי עבודה של נגריה, ובכלל הוא הולך ומותש כשכבר קשה לראות בו; התקפה של וירוס הותירה אותו נכה וצולע, וכן הלאה.
אז הגיע המחליף – קל יותר, רענן, ועם וינדוס-8. זה די לא פשוט להעביר את התוכן וכל המערכת ממחשב אחד לשני, ופעולה זו טרם הסתיימה (לצערי). זה לוקח הרבה יותר זמן משקיוויתי. אני גם מתקשה להסתדר עם מערכת ההפעלה הזו – יש לה שגעונות, היא ממש לא ידידותית כמו שאולי נדמה בפרסומות, וגם דברים פשוטים לא דומים למה שהיה (משום מה נעלמו לי פתאום הקיצורים כמו CTRL-C ושותפיו). מתסכל למדי..
סביב המוסך
באחד הימים הכנסתי את האוטו לטיפול שגרתי. הייתי צריך לשרוף שעה, אז במקום לשבת בשקט, לקחתי את המצלמה הקטנה (סוניה הקומפקטית הישנה) והלכתי להתבונן איתה בסביבה. פתאום ראיתי חנויות שלא הבחנתי בקיומן, מזללות נחבאות בפינות שלא שמתי לב אליהן, תחנת אוטובוס בקו שלא חשבתי שעובר שם, וכד`. לאורך הכביש ראיתי מתחם שמוכר ציוד בניין ואבנים לעיצוב גינות ונוף. חומרים למסלעות, וכיו"ב. זה דווקא היה יפה, אז צילמתי קצת:
לגני העולם, שבהם ביקרתי פעם, לא הגעתי, כי קיבלתי שיחה שהאוטו מוכן מהר משחשבתי. היה שווה לחכות כך.
גני העולם
טוב, רציתי להגיע אליהם. אז בהזדמנות קרובה הגעתי אליהם שוב, והפעם עם סוניה הבכירה. הזדמנות טובה לבחון את הפילטר Circular Polarizer)) החדש. אז צילמתי שם, כצפוי, וגם בחנתי את הפילטר הנ"ל:
המחשה לפילטר – מימין כשהוא במינימום, משמאל במכסימום. יפה ביטל את ההשתקפויות
סלטים
בעקבות השינויים בתפריט עליהם סיפרתי, אני מוצא עצמי אוכל הרבה יותר ירקות. גם מרקים וגם סלטים. סלטים גדולים ועשירים כאלה. חשבתי להעלות את המרשמים, אבל זה נראה לי קצת מטופש. כי העיקרון בכולם אחיד – מוציאים את רוב הירקות במקרר, ומתחילים לקצוץ לפי הסדר שנראה נכון באותו רגע. עד שהקערה מלאה, ואז מחזירים את היתר. מעשירים בזירעונים (חמנייה, דלעת או עדשים אדומות מושרות ולא מבושלות, וכד`), וברוטב סטנדרטי של מעט שמן זית, לימון, מעט מלח ופלפל, ואולי גם טיפה חומץ בלסמי. פשוט ומגוון, ומאוד טעים. לעיתים מעשיר בקופסת טונה. באמת שלא שווה מרשם. ובכ"ז, צילמתי:
אני מצלם כיום הרבה יותר מבעבר. ואיכות הצילומים השתפרה, הן בגלל סוניה, וגם בגלל העשרת הידע שלי. רק שבמשהו אחד לא השתפרתי במאומה – אני מתקשה למחוק, ולמצוא את התמונות הבודדות היותר טובות. רבות מאוד נראות לי טובות. וגם לכאן אני מתקשה להביא את היבול המוגזם, כי אי אפשר להעמיס יותר מדי על רשומה בודדת, ונראה לי לא נכון לפרסם בקצב מוגבר אף יותר (גם ככה זה הרבה, עם 3 רשומות בשבוע). מקווה שאמצא את האיזון הנכון, ומקווה שתהיו כנים ותודיעו לי מתי נראה לכם שאני מגזים. אז לסיכום הקטע הזה, בהפוכה – תמונה בודדת מסדנת הצילום בחוף. אני מניח שאביא ממנה עוד:
זהו להפעם. הרבה לחודש אחד, וטוב שכך
איחולים לחודש מרץ מוצלח ומהנה לכולנו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)