ורדיים

למשפחה הבוטאנית של הורדיים, כך לפי הויקיפדיה, יש כמה תת משפחות. מאלה המוכרות יותר יש את הורדאים – שכוללת שיחי הוורדים המוכרים (וגם התות והפטל), התפוחיים שכוללת תפוחים, אגסים, חבושים ואפילו השסק, והשזיפיים שכוללת את השזיף, המשמש, הדובדבן, האפרסק ועוד רבים.

אחד המאפיינים של המשפחה הזו זו הפריחה היפה שלהם, שמוכרת לכולנו מט"ו בשבט. ואצלנו כאן, כפי שסיפרתי בתחילת החודש, השתוללה בלבן בוהק ומהמם פריחת האגס, ואחריה פריחת הדובדבן הוורודה יפהפיה. כמו שרמזתי ברשומה האחרונה על פריחת הדובדבן, פרחו בסביבתנו  עוד עצים מאותה המשפחה. את רובם לא יכולתי לזהות מראש בשמם, אלא אם גילו לי (תודה, גל). אבל כמובן שבמצב שכזה אני מסתובב ומלקט לי תמונות של כל היופי הפרחוני, מתענג עליו, ועכשיו הגיע הזמן להביאו לכאן.

ושוב, כרגיל, היופי מהמם וגם אחרי שדיללתי את שלל התמונות הרב נשארתי עם המון יפות. ברור שלא אוכל להביא לכאן את כל הכמות, אז איכשהו אנסה לברור. ומה מתאים יותר מחג האביב לרשומה פרחונית שכזו. אז קבלו בהנאה את השלל הרב:

כמה תמונות מהגינה של גל – תפוח, אפרסק ואולי עוד משהו שאני לא זוכר

אחד אדום בוהק שליד הבית. לא ראיתי עוד כאלה ואין לי מושג מה זה. אחכה לפירות, אם יהיו

 

הפריחה בשכונה שלנו הוציאה אותי להליכת ערב עם המצלמה. ליקטתי שלל תמונות שאין לי מושג מי בדיוק המצולמים, אבל הם היו ממש יפים

אחד מרשים נוסף, שנראה כמו אגס שאיחר, רק צרורות הפרחים נראים עליו מעט אחרת. אבל הוא ממש ממש יפה

מקווה שאני לא מתיש אתכם בגודש הרשומות הצילומיות.
אז שוב, שיהיה לכולנו חג חירות אביבי, פרחוני, שמח ומהנה