קצרים 4-14

עוד חודש חלף, ואיכשהו אין לי הרבה מדי מה לומר עליו. היה פסח וחגגנו עם חברים, ועבר. היינו בסדנה/השתלמות מעניינת, שאולי אצליח לכתוב עליה כמה דברים, אבל אולי לא. בעבודה אין חדש, אביב שב מהארץ וחוזר לשיגרה. ובקיצור – חיים רגילים, פחות או יותר.

הנה מה שנשאר למדור הזה של פירורים קטנים של החיים:

6 שנים
חוב קטן מחודש קודם – באמצע מרץ ציינתי 6 שנים לשהות פה. זה כבר לא הרפתקה, אלו החיים. וזה טוב ובינתיים אין תוכניות לשנות משהו מזה. בהחלט בריאה לי השהות במרחק בטוח מהאקשן המוקצן של המציאות הישראלית. אני אמנם מחובר (פה, בפייסבוק וב-YNET) אבל מפה היאוש נעשה הרבה יותר נוח. ואף נעלם לחלוטין. לא סתם הרשומות שלי ברובן אופטימיות. קל ככה, כשפחות עצבניים.

שאור
עוד חוב קטן מהחודש הקודם – התחלתי לאפות עם שאור (בעיקר בהשפעתם המבורכת של יואב, אסנת ועינבל). זו טרחה מעט רבה יותר, בגלל התפיחה האיטית, וטרם החלטתי אם ובמה זה עדיף על אפיה בשמרים. נראה.. בינתיים אני ממשיך.

מילים

כשהגעתי לארה"ב לקחתי את עניין לימוד ושיפור האנגלית כפרוייקט. קראתי לא מעט, והתחלתי לאסוף את המילים ה'קשות' שבהן נתקלתי. הפכתי את זה לסוג של שעשוע – לקלוט מילים כאלה, למצוא אותן במילום ולרכז אותן בקובץ אקסל, יחד עם הפירוש ועוד כמה נתונים. בכלל, זו חוויה שונה מהעברית. אם בעברית אני שולט ביותר מ-99.9% מהמילים (נדיר שאני נתקל במילה שלא ידועה לי), הרי שבאנגלית זה קורה כל הזמן. והקצב לא יורד. ובמפתיע, הבנתי מהמקומיים שגם להן יש הרבה מילים שאינם יודעים, והם קוראים ספר עם מילון צמוד.

אז לפני כמה ימים עברתי מההתחלה על כל הרשימה, לבדוק מה מהמילים הוטמע בזיכרון. ובכן, מהרשימה כולה בת כ-2500 מילים (ללא כפילויות), רכשתי 550 שאני יודע את משמעותן. חלק מהן אפילו מסוגל לשזור במשפט באורח אוטומטי וטבעי. 21% זה לא רע כ"כ..

Tastes of the Valley
במסגרת הפעילות של אשתי, הוזמנתי גם אני לאירוע בשם הנ"ל. זה מין פסטיבל אוכל, בו מגיעים הרבה יצרני מזון, מסעדות, ייננים ומבשלות בירה, ומי שמשלם כניסה מקבל טעימות חינם וללא הגבלה. כיף! אני הגעתי בתפקיד צלם. אז צילמתי. וגם טעמתי. היה טעים מאוד, וכיף גם לטעום שלל בירות. איכשהו זה יותר התאים למצברוח שלי מיין. מה גם שמבחר היין בלבל אותי שם.

עוד דבר שהיה נחמד לי לראות שם היה 'מכירה פומבית שקטה' – מבחר של פריטי אספנים שונים הוצעו שם למכירה כשדף צמוד לכל אחד. מי שרצה פריט כלשהו. נקב את מחירו ורשם את פרטיו. האחרון ברשימה, שגם הציע את הסכום הגבוה ביותר, הוא זה שזכה.

אז הנה קצת מהמראות – של המקום בכלל, ושל המכירה הפומבית הזו:

ליקוי לבנה
בלילה שבין ה-14 ל-15 לחודש היה ליקוי לבנה מלא, שאנחנו כאן בחצי המערבי של הכדור זכינו לראות. אז נשארתי ער, וצילמתי. בהתחלה היה קל, אח"כ זה הפך קצת מטושטש בגלל הצורך בחשיפה ארוכה. חבל. ובכ"ז היה שווה להישאר ער, וזה מה שאיכשהו צולם:

צילום
יצאתי לכמה גיחות צילום החודש. על חלקן אספר בנפרד (כי יש מספיק מה להראות), אבל הנה כמה מאלה שצולמו פה ושם, ושווה להראות:

רכשתי מתאם לעדשה שמאפשר התמקדות ממש מקרוב. מאקרו. זו לא עדשה ייעודית, אבל התוצאות מעניינות. הנה כמה דוגמיות

סיור ב- Culver City איפשר לי לצלם כמה צילומים נחמדים. הנה:

וממש לפני סיום, ד"ש טרי ממיזי שעדיין בבי"ח, שמוסרת שבקרוב תחזור לכתוב לנו (אם לא תמות לפני זה, כדבריה).

אז נאחל לה גם פה בריאות תקינה בקרוב.

סופ"ש רגוע לכולנו, למרות המטענים הלא פשוטים

יום עצמאות שמח, ואיחולים לחודש מאי אביבי ונעים