לכבוד יום העצמאות יזמה עדי בפורום הבלוגיה מין שרביט לא רשמי, שמזמין את כולנו לכתוב כל אחד רשומה בנושא "להיות ישראלי זה...", ולהמשיך לבד בכל דרך שנבחר. אז זו הזדמנות נהדרת לבחון מה זה אומר להיות ישראלי תושב ארה"ב, כמו שאני. וזו גם הזדמנות טובה להשתעשע, לראשונה לכבוד החג, בסגנון אחר - מקורי מבחינתי.
להיות ישראלי שחי בחו"ל זה...
לחשוב ששולטים כבר (למרות המבטא) באנגלית
אבל לחלום, לחשוב, וכשרק אפשר – לדבר בעברית
אבל לחלום, לחשוב, וכשרק אפשר – לדבר בעברית
להכיר הרבה אמריקאים נחמדים
אבל להתחבר באמת רק עם ישראלים
אבל להתחבר באמת רק עם ישראלים
לקטר על הממשלה באוזני חברים
אבל להגן עליה בנחישות באזני זרים
אבל להגן עליה בנחישות באזני זרים
להיות אמריקאים במלוא מובן המילה
אבל כל הזמן להתלבט בנוגע לתאריך החזרה
אבל כל הזמן להתלבט בנוגע לתאריך החזרה
לאהוב את האוכל המקומי העשיר, הזול והשופע
אך לפלאפל, חומוס, סביח ועמבה להתגעגע
אך לפלאפל, חומוס, סביח ועמבה להתגעגע
להתלונן על הרמה השראלית הנמוכה של התרבות
אבל בבית לצפות בארץ נהדרת, עספור, רמזור והישרדות
אבל בבית לצפות בארץ נהדרת, עספור, רמזור והישרדות
להסתייג מכל מה שקשור למדינה
אך להזיל דמעה לצלילי התקווה
אך להזיל דמעה לצלילי התקווה
אך מעבר לכל, ובעיקר
לחיות בטיול בחו"ל שלא נגמר
לחיות בטיול בחו"ל שלא נגמר
ובבניין ציון (מרחוק) ננוחם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)