יום ראשון, 4 במאי 2014

בלוגולדת 6


כצפוי, כשעוברת שנה מגיע הזמן לציין את הבלוגולדת. אפילו אם זה נופל בדיוק בערב יום הזיכרון - יום טעון וכואב במיוחד בהוויה הישראלית. ובכן, 6 שנות פעילות זה די הרבה. הבלוג כבר בוגר ממש, שלא לומר קצת מזדקן. איכשהו, בעיון ברשומות המקבילות מהשנים הקודמות, יש יותר שמות של חברים שעזבו משמות חדשים שהתווספו. אני שמח על כל היכרות חדשה פה, אבל גם מתעצב מחברים שהפסיקו את הפעילות לגמרי, או דיללו עד למינימום, או אפילו נעלמו לגמרי מהנוף.

וגם אני קצת מתעייף לפעמים, נתקע באיזור הנוחות החדש של הצילום, שמסב לי הרבה הנאה, אבל לא מאתגר אותי מבחינה בלוגרית. אני נגרר עם רשומות טקסטואליות רציניות, קצת בגלל עייפות, קצת בגלל החשש להכביד. ולא שחסר נושאים, רק החשק קצת כבד לפעמים. והשנה התפוז הקשו עלינו את החיים עוד קצת, עם שדרוגים שלומיאליים ושלל תקלות בלתי אפשרי. כבר כתבתי רשומת 'יציאה לחופשה', אבל נמנעתי, ואיכשהו המשכתי.

דווקא יבול הרשומות עלה, באופן מפתיע. בעיקר בגלל המבצע שעשיתי כשהגעתי ל-1000 רשומות לכבוד היומולדת בדצמבר. וגם מאז יש לי לא מעט. כי למרות הכל, כיף לשתף בחוויות, בתמונות ובמחשבות, והכי כיף בינתיים לעשות את זה כאן, בפלטפורמה התפוזית שמגמגמת לא פעם, אבל עדיין הכי טובה.

אז בלוגולדת זו הזדמנות טובה לבחון את הפעילות כאן בחינה סטטיסטית, לראות איך, מה, כמה. אתם כבר מכירים את חיבתי לעניין:
טבלת המדדים המשמעותיים של הבלוג
רשומות כניסות ממוצע כניסות לרשומה מצטבר מנויים בולים
שנה 1 231 25820 112 25820 60
שנה 2 198 92851 469 118671 116 6
שנה 3 187 97218 520 215889 194 16
שנה 4 147 57900 394 273789 229 29
שנה 5 137 42469 309 316258 250 39
שנה 6 158 49726 315 359390 269 47
בנוסף, להלן גרף "ממוצע הכניסות ליום" בכל אחד מחדשי הפעילות

ובדומה לרשומה של השנה הקודמת, נראה מה אפשר ללמוד מהנ"ל:
  • כאמור, הפעילות המוגברת של לקראת היומולדת הובילה ליבול הרשומות המוגבר. מזל שהמעיין הזה לא מתייבש.
  • למרות הפעילות המוגברת, ממוצע הכניסות נשאר יציב. נמוך ממה שהיה בעבר באופן משמעותי, אבל עדיין יציב למדי.
  • ושוב, גם השנה הכרתי פה אנשים נהדרים, שלכבוד לי להימנות בין הבלוגרים שאתם קוראים, ואני נהנה גם ממה שאתם כותבים. אבל כאמור נטשו פה גם השנה לא מעט חברים. חלק לטובת הפייסבוק, חלק לטובת מערכות אחרות, וחלק פשוט התעייפו. אז בגדול, למרות שיש יותר מנויים רשומים, אני מניח שחלק פשוט לא נכנסים לתפוז בכלל, אז לא קוראים. בפועל נראה שיש הרבה פחות מנויים פעילים. ולכן גם בממוצע פחות תגובות.
  • לא מעט בולים קיבלתי גם השנה. אבל איכשהו הבולים לא ממש מביאים להרבה יותר כניסות. אם בעבר משמעו של בול שכזה היתה מבול של כניסות, זה כבר לא ממש קורה, והאפקט של החשיפה המוגברת לכאורה ממש זניח. בקושי. אולי הבולים באמת כבר לא אפקטיביים, ואולי פשוט כבר מוצה רוב פוטנציאל החשיפה שלי בתפוז, וקוראים חדשים לא מגיעים בהמונים בעקבות הבול. פשוט הרבה כבר מכירים אותי.
כמו כן, שני אירועים משמחים היו לי השנה פה: האחד - קיבלתי אות הצטיינות מתפוז על ניהול בלוג למופת, או מה שזה לא אומר. השני, קיבלתי מכם הקוראים את אות "בלוגוס הזהב", ביוזמה נהדרת של החברים מהתפוזיתון. שני האותות מפארים לי את הבלוג בפינה השמאלית העליונה, משמחים אותי מאוד.

אז ברור שאני עדיין פה כי יש פה מאותן הסיבות שבעבר - יש פה אנשים שאני אוהב, יש כותבים נפלאים, יש לי צורך לתעד את חיי, וזה נפלא שכשיש לי מה לומר לעולם יש מישהו שיקשיב. היחד הזה הוא נהדר ומפרה, ומחמם לב.

אבל אם בעבר יכולתי להיות כמעט בטוח שהפעילות פה תמשיך מבחינתי. היום אני די בספק. לא פעם הייתי על הסף של לומר לכם שלום, ולהתראות במקומות אחרים. אבל בינתיים אני פה, ואולי ההנהלה החדשה והבעלים החדשים ישנו משהו בסגנון ההתנהלות וישפרו את האמינות פה, זו שבגללה רבים עזבו.

אז לסיכום, שוב, המון תודה על התמיכה, העידוד, ההקשבה, הפירגון, היחס החם והחברות שאני זוכה להם כאן מכם. הם חשובים לי מאוד, ואתם חשובים לי מאוד. איחולים לכולנו לעוד הרבה כיף.
שבוע טוב, חברים, של שמחה ועצב מעורבים

ולמען הסדר הטוב, רשומות הבלוגולדת הקודמות:

וזו הזדמנות להודיע גם פה רשמית - בתחילת יוני אני מגיע לביקור של כשבועיים בארץ. עוד אביא לכאן יותר פרטים, אבל תתכוננו למפגש. היה כיף גדול במפגשים הקודמים, ומקווה שלמרות החום הקייצי יהיה לא פחות כיף, ויגיעו עוד הרבה חברים.