קצרים 7-13

עוד חודש חלף, מדגים לי כמה נכונה היתה אמירתו של בצלאל, עמיתי מלפני 20 שנה (בדיוק), שהזמן טס, וכל הזמן מאיץ... אז שוב הגיע הזמן לסכם את כל הדברים הקטנים לכאורה, כאלה שלא יזכו כנראה לבמה משל עצמם.

בכלל, זה קצת יותר מסובך. כי כל טיול של כמה שעות מוליד המוני תמונות יפות, ותוכנית לתעד אותו במסודר. אז הרבה לא נשאר לרשומה הזו לכאורה. ככה עם הטיול עם גל לחוף, ולאקווריום, ואלה רק מהחודש. ויש עוד ממתינים מחודשים קודמים. מזל שלאורך החודש אני אוסף פה את האירועים הקטנים, כך שקל יותר להיזכר במה שהיה. אז הנה מה שנאסף, בהרחבה סבירה.

גינה
החודש נרשמה התקדמות משמעותית בדרך הארוכה לסידור הגינה. אחרי שירדנו מהתוכנית הגדולה ליישר את השטח (עלות עצומה, ופרוייקט לוגיסטי מסובך של פינוי האדמה העודפת), הוחלק השטח והורחבו משטחי הבטון להליכה נוחה סביב הבית. ועכשיו נותר לי לתכנן ולהכין תשתית להשקיה, מדרגות, משטחי הליכה, הפרדות לדשא וערוגות דקורטיביות. בקיצור – לא מעט עבודה. הנה השלב שבוצע:

זיקוקין
יום העצמאות האמריקאי הוא הזדמנות מצויינת לחגיגת זיקוקין, שאהובים כ"כ על בני המקום. בשני ארועים כאלה יצא לי להיות – בעיר של חברים, ויומיים אח"כ בעיר שלי. צילמתי בוידאו, אבל משום מה אין לי על המחשב הזה את התוכנה שמורידה תמונות מהסרט. אז בקושי יש תמונות. אז רק לשם האיזכור:

עוקץ הדבורה
לאחר שנים שלא קרה לי, החודש הרגשתי משהו נוחת לי על העורף. השניסיתי להעיף את זה, חשתי דקירה באצבע. ראיתי שתקוע לו העוקץ שנשאר מהדבורה שהתפרקה לה. אז גם נזכרתי שאסור לנסות לשלוף אותו באצבעות, כי ככה לוחצים וסוחטים עוד ארס שחודר לאצבע. אז בעדינות עם פנצטה, ובלי ללחוץ, הוצאתי. כל מה שהיה אח"כ זו אדמומית קלה וגירוד. שווה לזכור.

נחת
אחד מהדברים שאני אומר לכל הלקוחות שלי, זה שאני תלוי בהם, שיציגו אותי ואת פעילותי בפני חבריהם ומכריהם, בתקווה שלמישהו מהם תתאים גם פעילות כזו. אז לפני כשבועיים הוזמנו לארוחת בראנץ' אצל נשיא החברה שאיתה עיקר פעילותי בעת האחרונה, ואליה הוזמנה גם משפחתו של חבר שלו, תעשיין באירופה. דיון שלם היה שם על הפעילות, ואני רוויתי נחת. כמה כיף שמישהו מהלל את פעילותך כך. בינתיים לא יצא מזה כלום, אבל אולי בכ"ז. ותרומתי לארוחה היתה זו:

ספר
באחת התגובות לרשומות, המליץ לי יואב על הספר "בשבילה גיבורים עפים" של אמיר גוטפרויינד. "ספר חובה לחיפאים" כך אמר (בערך). "אל דאגה" הוסיף, כשציינתי שזה לא ממש קל למצוא כאן ספרים בעברית, "סהפר יחכה לך במלון ב-LA, כי במקרה אחי מגיע לסביבה, והוא יביא לך אותו לקריאה. ואכן, כעבור כמה ימים הגעתי לאותו מלון, והספר חיכה לי אצל פקידת הקבלה. ואפילו לא יצא לי להודות אישית לאח השליח, כי האח כבר המשיך משם ליעד הבא. אז שוב, מכאן, הרבה הרבה תודה, יואב ידידי. חיממת את ליבי במחווה הזו

געגוע
החודש ציינתי שני ארועים חשובים של געגוע: הבן החיל שלי חגג יומולדת 22. שוב רחוק ממני יותר מדי ק"מ. בעשור האחרון כמעט כל ימי ההולדת לא נחגגו יחד. כ"כ מתגעגע, כ"כ רוצה לחבק. כנראה שאצטרך לחכות עוד כ-3 חודשים לשחרור שלו, ואז מבטיח לו פיצוי;  ועוד געגוע מיוחד צויין רק לפני כמה ימים – 4 שנים למותו של רובן, חברי היקר והאהוב. הוא בתודעה שלנו כמעט כל הזמן – בארוחות, בחגים, בטיולים, בספורט ובכלל. אבל ציון היום הספציפי מנכיח את חסרונו יותר.

ביטול הפסיכומטרי
לא יודע כמה נכונים הדברים, אבל שמחתי לשמוע שיש דיונים על ביטול הבחינות הפסיכומטריות המיותרות לגמרי. כמה נחמד שסופסוף מגיעה התבונה לממונים, ומבינית את מה שעליו כתבתי כבר לפני כ-4 שנים. נחת..

צילום
מאז שהצטרפה לחיי הסוניה הבכירה, התחוללו כמה שינויים בתחום. בעבר הייתי מלקט תמונות לאורך החודש, ושומר אותם בתקייה חודשית. כיום כל טיול יומי מייצר 407.2 תמונות בממוצע, ומקבל תקייה נפרדת. וגם רשומה נפרדת. ובסוך החודש לא נותר הרבה להביא לכאן. מזל שהחודש יצאתי קצת עם שישי והסוניה הקטנה, ואספתי כמה צילומים:

עצי נוי עם פירות מעניינים – שקיקי זרעים משולשים

ארנבון חביב

בואש יפה, שטוב שהיה רחוק ולא זיכה אותי במנת תרסיס איומה

קליפות עצים יפות (עץ פלפלון)

פירות הדולב

שושנים וורדים

ושישי כמובן

על הטיולים עם גל, על החוויות מהעבודה, ועוד כמה – כבר בנפרד.
סה"כ שוב היה זה חודש חיובי. שרק ימשיך כך.
איחולים לחודש אוגוסט נעים, מוצלח ומהנה אפילו יותר