הספטמבר הזה היה ממש קצר. טס בצ'יק.. והיה בו די הרבה, וגם די הרבה דברים נשארו לפינת השאריות הזו של הקצרים, שאוספת את כל מה שלא זכה או יזכה לרשומה עצמאית. אז הנה הדברים הקטנים:
אורחים
תחנת רכבת יש אצלנו – בתחילת החודש עזב עמרי, חבר של אביב. ומיד אחרי שעזב הגיע ניר אלינו. ניר הוא גם חבר של אביב, וגם משפחה. וגם חמוד במיוחד. אז היה לנו כיף איתו. לרוב הוא בילה עם אביב או לבד, אבל יום אחד גם אני החלטתי לטייל איתו. הנה כמה צילומים מהיום המשותף:
תחנת רכבת יש אצלנו – בתחילת החודש עזב עמרי, חבר של אביב. ומיד אחרי שעזב הגיע ניר אלינו. ניר הוא גם חבר של אביב, וגם משפחה. וגם חמוד במיוחד. אז היה לנו כיף איתו. לרוב הוא בילה עם אביב או לבד, אבל יום אחד גם אני החלטתי לטייל איתו. הנה כמה צילומים מהיום המשותף:
חוות אולפני פאראמונט (כבר ראיתם אותה, היא במסלול האורחים הקבוע)
אגם מאליבו ודרך מולהולנד עמוסת האופנוענים ומכוניות הספורט
בחוף אל מטאדור היפה
ראש השנה
כבר סיפרתי שארוחת החג המסורתית היתה אצלנו, עם חברים והרבה (מדי) אוכל. אבל חוצמזה, יש עוד כיף בחג הזה – ליצור קשר עם חברים לאיחולים וברכות לחג. אז עברתי על הזיכרון בטלפון להתקשר למי שיכולתי, ועל רשימת החברים בפייסבוק ואחל לכולם כל טוב, ובכלל – איך שאפשר למי שאפשר. וגם ברכות כלליות פיזרתי, שמיועדות לכולם – פה ובפייסבוק גם.
כבר סיפרתי שארוחת החג המסורתית היתה אצלנו, עם חברים והרבה (מדי) אוכל. אבל חוצמזה, יש עוד כיף בחג הזה – ליצור קשר עם חברים לאיחולים וברכות לחג. אז עברתי על הזיכרון בטלפון להתקשר למי שיכולתי, ועל רשימת החברים בפייסבוק ואחל לכולם כל טוב, ובכלל – איך שאפשר למי שאפשר. וגם ברכות כלליות פיזרתי, שמיועדות לכולם – פה ובפייסבוק גם.
בנוסף, זכיתי לקבל מ- Yaelo כרטיס ברכה מקסים ומושקע, שחימם את ליבי. תודה יקרה! וגם אני שלחתי כמה כרטיסים בדואר – כלומר תמונות משלי שהדפסתי וכתבתי עליהן ברכה. מקווה שכולן הגיעו ליעדיהן בשלום יחסי..
נראה שאשתדל אפילו יותר בשנה הבאה. בהחלט נהניתי מזה 
צילומים
הדפסת התמונות שלי למשלוח גרמה גם לי לחשק לכאלה. אז בחרתי שתי תמונות משלי, שלחתי להדפסה מוגדלת, קניתי מסגרות ותליתי בבית. לראשונה משלי על הקיר. משונה קצת, אבל נחמד. אולי אדפיס עוד כמה ואתלה. יש לי מבחר לא רע..
הדפסת התמונות שלי למשלוח גרמה גם לי לחשק לכאלה. אז בחרתי שתי תמונות משלי, שלחתי להדפסה מוגדלת, קניתי מסגרות ותליתי בבית. לראשונה משלי על הקיר. משונה קצת, אבל נחמד. אולי אדפיס עוד כמה ואתלה. יש לי מבחר לא רע..
ריצ'ארד
כשבאנו לגור, עשיתי סבב שכנים, ונתתי לכל אחד חלה קטנה. דרך נחמדה להכיר. ככה הכרתי את השכן מהבית מאחור – ריצ'ארד. האיש עוסק מזה יותר מ-20 שנה כטבח פרטי לידועני הוליווד. כמה שנים עבד בשביל טום קרוז, לפעמים גם נוסע לבשל לו באתרי ההסרטה. גם למל גיבסון ואשתו (לשעבר) יצא לו לעבוד, והיא סיפר שהם זוג מקסים ממש (בניגוד לפרסומים) – אנושיים, חמים, ענייניים ולא מפונקים באופן מעצבן. בימים אלה הוא ממתין לאישורים המתאימים לפתיחת פיצריה. אאחל לו הצלחה. והרבה מהנ"ל הוא סיפר לי כשהזמין אותי לערב נחמד בבריכה אצלו. נשארנו יבשים, אבל נהנינו ממטעמים, כולל ענבים ופיצוחים שהבאתי. כשיצאתי נתן לי צנצנת ריבת ענבים שהוא הכין. כיף!
שישי
שישי מזדקנת לה לאט אבל בטוח. השמיעה כמעט שלא קיימת, וזה אומר בעיקר שקט. כי לא כל נביחה שכונתית מקפיצה אותה לנאומים רעשניים. אבל גם אותנו היא לא ממש שומעת. מזל שחדוות החיים נותרה, והיא עולצת וקופצת בכל יציאה לגן העדן הריחני שברחוב. וגם רצה איתנו קצת. היא בכושר לא רע..
שישי מזדקנת לה לאט אבל בטוח. השמיעה כמעט שלא קיימת, וזה אומר בעיקר שקט. כי לא כל נביחה שכונתית מקפיצה אותה לנאומים רעשניים. אבל גם אותנו היא לא ממש שומעת. מזל שחדוות החיים נותרה, והיא עולצת וקופצת בכל יציאה לגן העדן הריחני שברחוב. וגם רצה איתנו קצת. היא בכושר לא רע..
גם ההרגלים משתנים, ואיתם נרשמת התרופפות המשמעת. היא נוהגת לישון לי על הכורסה, ואני כבר מוותר לה. בגילה מותר להיות סלחן. לא נוח לה יותר לישון במיטות של הצעירים. אולי כי התזוזות שלהם מפריעות לשנתה העריבה. ובמשך היום היא חזרה לתפוס תנומות במיטה הקטנה שלה. כנראה שמרגישה שם נעים ומוגן. הנה, צילמתי אותה:
הפרלמנט
לפני כמה שבועות הזמין אותי חבר מקומי (תודה, אבי) להצטרף למפגש שבועי של כמה חברים ישראלים בקפה ישראלי מקומי – רולדין. יו"ר הפרלמנט הוא מוטי, איש מרתק ומיוחד, שבטח אקדיש לו פעם רשומה כי יש מה לדבר בשבחו, הוא אותו מומחה עולמי לרימונים שעליו כתבתי. אז התחלתי להגיע למפגשים האלה, וממש נחמד לי שם.
לפני כמה שבועות הזמין אותי חבר מקומי (תודה, אבי) להצטרף למפגש שבועי של כמה חברים ישראלים בקפה ישראלי מקומי – רולדין. יו"ר הפרלמנט הוא מוטי, איש מרתק ומיוחד, שבטח אקדיש לו פעם רשומה כי יש מה לדבר בשבחו, הוא אותו מומחה עולמי לרימונים שעליו כתבתי. אז התחלתי להגיע למפגשים האלה, וממש נחמד לי שם.
קצרים בצילומים
כמה אירועים קטנים ותמונות חביבות שצילמתי החודש:
כמה אירועים קטנים ותמונות חביבות שצילמתי החודש:
באחד הסבבים של אפיה, הכנתי לחמניות ממולאות בשר. זו גם הזדמנות להדגים למה לקצה הלחם קוראים נשיקה (בתמונה שזכתה להרבה לייקים בפייסבוק)
ובכלל, אני אופה בבית לא מעט. הנה לחם גרעינים (שני כיכרות גדולים לפני ואחרי תפיחה, ואפויים)
ולחמה בעג'ין, שמטעמי עצלות גדלה לפיצת ענק אחת
באחד הערבים אשתי קוראת לי לבוא מהר – יש דביבון (רקון) בכניסה לבית. הוא לא פחד, אבל כדי לא לפספס צילמתי בסלולרי. תמונה לא משהו. מקווה בפעם הבאה במצלמה קצת יותר טובה
הירח גדול במיוחד בחודשים האחרונים. נכון שמוצלח יותר לצלם כשאינו במילואו, ויש קצת צללים. אבל בכ"ז, הייתי מוכרח לצלם אותו גם ככה. הנה
בלוגרים
קודם כל, תודה אורמש, על הפירגון המתמשך בהוספת קישורים אצלך לרשומות שלי. תודה גם לך, עינבל שקישרת אצלך לביקורת על שנת הגנן. ספר נהדר ששמח שנהנית ממנו גם את.
קודם כל, תודה אורמש, על הפירגון המתמשך בהוספת קישורים אצלך לרשומות שלי. תודה גם לך, עינבל שקישרת אצלך לביקורת על שנת הגנן. ספר נהדר ששמח שנהנית ממנו גם את.
חוצמזה, כמו בכל חודש, גם לי יצא להכיר כמה בלוגרים חדשים. הם לא בהכרח לחדים בבלוגיה, אבל עבורי אלו היכרויות חדשות. אז נראה לי שזה רעיון נחמד לפינה חדשה, להציג את הבלוגרים החדשים שאחריהם אני עוקב. ומוזמנים גם אתם להציץ ולהכיר. הנה הם הוותיקים שזכיתי להכיר– קליספרה, oneofus, ובלוגרית חדשה -'מתבוננת וגם רואה'.
לסיכום
חודש נעים ועתיר פעילות מהנה. וגם מזג האויר הופך נעים, שזו ממש ברכה.
חודש נעים ועתיר פעילות מהנה. וגם מזג האויר הופך נעים, שזו ממש ברכה.
אז מה מאחלים לכיפורים? כל טוב, כל אחד בדרכו..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)