יום שלישי, 14 באוקטובר 2014

נטל המס

מחאת המילקי הזכירה לי דיון שהיה לי עם שושן פרא (ברשומה מצויינת כהרגלו) בנוגע לנטל המס בארץ והתרבות העסקית. ובכן, אני מניח שיש דעות שונות על המשמעות של מיסים, כמו שכתב שם שושן בהתייחס לספר שקרא, אבל חשבתי שנכון ומסקרן יהיה לבדוק זאת למול תחשיב השוואתי כלשהו, כדי שנבין קצת יותר מה קורה בהקשר הזה, בארץ למול העולם, ולא בהכרח מהיבט שיפוטי דווקא.

אז בניתי מודל השוואתי פשטני קצת, ש/משווה את נטל המס בארץ לזה שבארה"ב, ומה ההשלכות שלו על מחיר המוצר הסופי. כי מיסוי הוא עניין מצטבר בשלבים השונים, והמס המצטבר על המוצר הולך ועולה לאורך הדרך, וראוי להיות מודע לכך.

ובכן, המודל הזה בא לבדוק כמה צריך אדם מן היישוב להרוויח ברוטו, כדי לרכוש מעבד מזון שמיוצר בסין, שמחירו בשער המפעל הוא לדוגמה 100$. כל הסכומים מחושבים בדולרים, להשוואה. את המספרים למודל לקחתי ממחשבון אינטרנטי של מיסים, היכרות כללית עם השוק ועם ממוצעים מוכרים (במקורב) למס הכנסה לארגונים שונים).

לאורך הדרך מהמפעל לידיו של הלקוח, אנשים וגופים שונים תורמים לערכו (בלהביא אותו קרוב ללקוח), ולכל אחד מהם מגיע להרוויח ממלאכתו – החל בההובלה הימית, הביטוח, היבואן שגוזר קופון של 80$ נטו, (ואיתו מסי הכנסה שאותם הוא חייב), המוביל מרוויח 20$ ליחידה (ואיתו כמובן מסי הכנסה), דלק משלמים (ואיתו מיסים ובלו, למי שמבין מה זה בלו..), המוכר שמחזור מכירותיו מוגבל ביחס לארה"ב מרוויח 200$ לפי מכפלות מסחר מקובלות (ואיתו כמובן מסי ההכנסה שאותם הוא משלם), ולבסוף, הלקוח שמשלם על המכשיר את מה שנדרש, גם הוא משלם מסי הכנסה מהברוטו, כדי שיהיה לו את הסכום האמור נטו לתשלום.
הנה החישובים:

הערות ומסקנות:
  • עבור מעבד המזון שלנו, שבמפעל בסין ערכו 100$, יצטרך העובד הישראלי שבדוגמה להרוויח ברוטו 1594$, שמורכבים מ-416$ רווחים והוצאות של מי שתרם לתהליך, ו-1117$ מיסים. סה"כ 26% מהמחיר קשורים בערך האמיתי של המוצר והרווחים ההגיוניים עליו.
  • עבור אותו מעבד מזון, ואותם רווחים של הגורמים שדאגו להביא אותו אלינו, יצטרך לעבוד ולהרוויח ברוטו התושב שבארה"ב רק 855$, כשרשויות המס יגבו לאורך הדרך כחצי מהסכום.
  • ההבדל בין השניים – נטל המס בארץ גבוה פי 2.7 מזה שבארה"ב. וזה הרבה. והמחירים בארץ גבוהים בערך פי-2 (וזה די מוכר בתחום).
  • אני מניח שכוחות השוק לקשים על הגורמים השונים המעורבים בתהליך לגבות את הסכומים שציינתי, כי אף אחד לא רוצה לשלם כאלה סכומים גבוהים (שרובם הולכים למערכת המס). ובשילוב עם משק קטן יותר, הרווחים יורדים, והתחרות נפגעת (כי חלק מהסוחרים לא עומדים בה, ופשוט סוגרים).
  • המודל לא כולל את כל הגופים שמוסיפים ערך בתהליך - פועל המחסן, עובדת המכירות, פקיד עמילות המכס, מחסני הערובה בנמל עוד אחרים. אבל המודל בא להמחיש את העניין, וייתכן ורווח היבואן יתקזז בגלל תשלומי משכורות, וכד'.
  • ברור שנטל המס גבוה בהרבה בישראל, ביחס לארה"ב. למעשה, רשויות המס הן השותף העסקי היותר בכיר בכל עסק, ובעלי עסקים יכולים להעיד שזו התחושה במציאות.
  • אני מניח שחוץ מהגורמים המוזכרים, יש עוד מיסים, כמו ארנונה, מיסים על ביטוח ובטח עוד כמה וכמה, שבגלל הפרשי אחוזי המס רק מחמירים את היחס לרעת ישראל.
  • ושוב – המס בארץ קונה יותר שירותים – יותר ביטחון (כי זה מה שצריך), יותר רווחה, יותר בריאות, יותר דת (הרבה יותר), יותר מנהל בתחומים שונים ועוד. זה המודל בארץ, אבל ראוי להיות מודע כמה זה באמת עולה.
  • כמובן שהמחיר ההתחלתי של 100$ כנראה מוגזם למוצר שכזה, אבל זה מספר השוואתי נוח.
  • לחלק מהמספרים ואחוזי המס במודל אין סימוכין. אז למי שיש מידע סדור יותר, מוזמן להוסיף ולתקן. ופניה בעניין לכל הקוראים - הערות, תובנות ותיקונים יתווספו בתחתית הרשומה בהתאם לתגובות. מוזמנים להציץ שוב בהמשך בתיקונים ובתוספות שיתווספו באופן מודגש.
  • ארה"ב היא רק דוגמה להשוואה. יש מדינות רבות עם מיסים גבוהים מבארה"ב, וכמובן לא מעט מקומות עם פחות מיסים. אני לא מומחה, אבל מיסים גבוהים כמו בארץ למיטב ידיעתי זה באמת נדיר.
ושוב לעניין המילקי  זה לא המודל שמתאר את הבעייתיות, שהרי הוא מיוצר בארץ, וגם אם המיסים גבוהים, יש פחות הוצאות (לכאורה).

בעניין הזה, כמו בעוד הרבה דוגמאות שגם אני מכיר, מתקיים יפה העיקרון הכלכלי שמי שקובע את המחיר בפועל זה השוק עם ההיצע והביקוש – הקונים, המוכרים ומידת התחרות. וכל עוד הציבור מוכל לשלם, המחירים ככל הנראה לא ירדו.

היה מעניין לבחון את הדברים כך. מקווה שהיה מעניין גם לכם.
מקווה גם שלא היה מבהיל מדי, לא עניין החישובים בכלל, ולא אלה הספציפים ותוצאותיהם בפרט.

שבוע חגיגי ומהנה לכולנו
תוספות של אחרי התגובות:
  • בפועל, כמו שכתב לי מוטי, המחירים בארץ לא כאלה גבוהים. הסיבה קשורה אולי לאחוזי המיסים שפחותים מעט מאלה שכתבתי. אבל ההתרשמות שלי במשחק עם המספרים היא שכנראה כל הגורמים שבשרשרת בארץ, גוזרים לעצמם קופונים קטנים יותר מאלה שכתבתי. כלומר - התחרות והסירוב של הצרכנים לשלם כ"כ הרבה מכריחים את כולם להוריד מחירים כדי להישאר תחרותיים ופעילים.
  • יש מספר סובות למחירים הגבוהים בארץ, ולא כולם כמובן נידונים פה. אבל בהקשר הזה, עושה רושם שלמיסוי יש בהחלט השפעה על המחירים. הרושם שלי הוא שאין פה רדיפת בצע של היבואנים והסוחרים היא הסיבה למחירים גבוהים (אם כי ייתכן שיש גם כאלה, כמובן).
  • בנטל מס כה גבוה, התמריץ התחרותי להעלמת מיסים גבוה במיוחד. כי אם מישהו אחד יעלים, יהיה לו יתרון תחרותי גדול במיוחד לאורך כל השרשרת. אז ברור שמתחריו לא יוכלו לשרוד אם לא יעלימו גם הם.
  • אם לא היה ברור, אז אין פה קריאה לירידה, למרד מיסים או לאכילת מילקי. רק רציתי להבין ולשתף בתמונת המס המצטברת, כפי שהבנתי אותה פה. כי השפעת המיסים מצטברת, ולרוב לא רואים את זה.
  • אצלי על המחשב רואים היטב את הטבלה. אבל בעקבות התלונות אפשר להגדיל אותה בלחיצה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)