יום שבת, 25 באוקטובר 2014

קליה קלה

האימא שלי שמאמינה במזון בריא, ניסתה עוד בילדות להרגיל אותנו להנות מאגוזים למיניהם ושאר פיצוחים כשאינם קלויים. "זה הרבה יותר בריא ככה!" אמרה. אני יכול להאמין שיש אולי יתרון בריאותי באגוזים בלתי קלויים. אבל מה לעשות, ואגוזים, שקדים, פיסטוקים, גרעיני חמניה, גרעיני דלעת ובעצם רוב הפיצוחים, פשוט טעימים הרבה יותר קשהם קלויים. אני כותב את הדברים, וזכרון הריח המענג שהיה עולה מדוכן הפיצוחים הזעיר ברחוב הרצל 6, כאשר הבעלים היה מוציא מנה חדשה של גרעינים נפלאים מהתנור, עדיין עולה באפי. אחח.. כמה נפלא! אפילו כתבתי על זה כבר פעם רשומה מוצלחת, אם כי על היבט אחר.

הבעיה היא שפיצוחים קלויים, לא מחזיקים מעמד למזך זמן סביר באיכות הפיצוחית הרצוייה. הם סופגים לחות, השמן שבהם מתחמצן וטעמם ופריכותם מתקלקלים. נכון, אפשר לשמור אותם בפריזר, אבל קצת מבאס לאכול פיצוחים קפואים ולא חמימים.

אם כך, יש הגיון לקנות אותם בלתי קלויים, ולקלות לבד בבית עפ"י הצורך ובכמות הרצוייה. ההגיון הזה תקף הרבה יותר בסביבת מגורי, שבה אין פיצוחיות ופיצוציות זמינות בכל פינה. רק שזה לרוב לא כזה פשוט. הקליה בבית מבוצעת לרוב בתנור – מחממים את התנור, מכניסים מגש שעליו שכבת הפיצוחים, ואז מתחיל העניין המורכב. ובכל, מדי כמה דקות חשוב לערבב, אחרת מקבלים קליה בלתי אחידה, עם נקודות שרופות ואחרות שאינן קלויות כראוי. ומעבר לזה, כשחשבתם שמוכן, צריך להמר שאכן, או להוציא דוגמית, לתת לה להתקרר היטב ואז לבדוק. ובינתיים, התכולה ממשיכה להיקלות, לפעמים אל מעבר לנקודה הנכונה.

ובכן – לא עוד! לפני כמה זמן מוטי (האיש המיוחד מהרימונים) לימד אותי שיטה יעילה לקליה ביתית במיקרוגל (למי שלא מסתייג מהמכשיר מטעמי אמונות שעדיף שלא אתייחס אליהן). להלן עיקריה:
  • במסננת, מכניסים מנה מהפיצוח המתאים ושוטפים היטב. זה מסיר אבק דקיק
  • בתוך המסננת, ממליחים ומתבלים תוך ערבוב, אם זה מה שרוצים. המים שנשארו מדביקים את זה
  • מנערים היטב כדי להיפטר מכמה שיותר מהמים
  • בכלי חסין אש בגודל קבוע של בערך כוס, ממלאים ומכניסים למיקרו ל-3 דקות. באמצע שומעים פצפוצים תקינים כמו פופקורן.
  • מוציאים בזהירות (זה חם), ומפזרים על מגש לקירור
  • טועמים, ולומדים אם מספיק קלוי. אם לא – מוסיפים או מפחיתים כמה שניות בסיבוב הבא, בהתאם.
  • לאחר קירור מנשנשים בהנאה, ושומרים את היתר בכלי אטום. אל חשש, זה נגמר מהר..
והנה התהליך המאוד לא מסובך, בכמה תמונות (ויש לכם מזל שהריח לא עובר, כי הוא מעלף):
שטיפה במסננת

ממליחים

מנקזים את המים

במיקרו, בכלי חסין אש (פה הכלי מזכוכית)

מוציאים בזהירות, כי גם הידית מתחממת

לצינון במגש שטוח

העונג המוכן


שיהיה בתיאבון devil
ומזל שיש את המבצע של טיפים במטבח, שעודד אותי להעלות את הדברים..

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)