כשנסענו עם אבי וענת לביקור באקדמיה לאומנות, הוא סיפר לי שממש קרוב ממוקם בית מרשים - Gamble House, והמליץ לי לבקר בו. בסוף ספטמבר אשתי נסעה עם שותפתה לענייני השוקולד לפסטיבל שוקולד בעיר פסדינה. זה פסטיבל יותר מקצועי, והחלטתי שאין לי מה לחפש בו, אז תכננתי לבלות כמה שעות פנויות בעיר היפה. והיעד הראשון היה אותו בית.
קצת רקע על הבית (מהויקיפדיה) – בתחילת המאה העשרים (לפני כ-100 שנה בערך), רצו דייויד ומארי גמבל (אלה מפרוקטור אנד גמבל) לבנות לעצמם בית חורף נאה בעיר הקליפורנית הנעימה פסדינה. הם שכרו את שירותיהם של זוג אחים ארכיטקטים צעירים – צ'ארלס והנרי גרין, לבנות להם בית. הבנייה הסתיימה ב-1908, והזוג לאורך השנים התגוררו כמה מצאצאי המשפחה בבית, עד שחשבו למכור אותו, אבל כשהבינו שהקונה מתכנן לצבוע את הבית המיוחד בלבן, התחרטו והעבירו את הבית לעיריית פסדינה, לשמש כמוזיאון.
רוב בתי קליפורניה בנויים מעץ. אבל לרוב העץ משמש בעיקר לשלד, כשמבפנים לא ממש מבחינים במקור הטבעי שממנו הוא עשוי. ואילו הבית הזה הוא שיר הלל לעץ, בעיקר למהגוני וטיק, אותם ייבאו מהמזרח ואיתם בנו את הבית. וזה ניכר גם מבחוץ וגם מבפנים, בכל הפרטים הקטנים. הסתבר שזכיתי בגדול – לרגל חודש חגיגות אומנות בעיר, הבית היה פתוח לציבור חינם, ובאופן חריג איפשרו לצלם בפנים.
אז במקום יותר מדי מילים, להלן הרשמים העיקריים, וכצפוי – לא מעט צילומים:
הגעתי מוקדם יחסית, לפני שהחלו הסיורים. בינתיים עשיתי סיבובים מסביב לצלם את הבית מבחוץ. בהחלט ניכרת ההקפדה על עבודת העץ, ובנוסף נראים כמה יצירות אומנות, כמו המשפך הצבעוני המוזר בחזית
נעמדתי מתחת לשמשיות שבכניסה, וכעבור כמה דקות הלך והתאסף תור רציני. הוכנסנו לבית בקבוצות של 10, נעולים בערדלי בד והתחלנו מובלים מחדר לחדר במסלול מתוכנן
תחילה המבואה. בה רואים לראשונה את עבודת העץ המוקפדת, ואת החלונות מזכוכית צבעונית בשכבות. חלונות שראינו גם בהמשך, כצפוי
החדר הראשון – חדר אורחים. וגם שם רהיטי עץ מעוטרים בכסף המוטבע בעץ, וגם מיטות מתכת מעוטרות בחריטות עדינות
משם למטבח הבית
בסמוך, חדר האוכל
ממול חדר המשפחה, או הסלון
עלינו במדרגות הנאות, מקבלים אישור להחזיק במעקה העץ ולחוש את הגימור החלק והמוקפד שלו
בקומה למעלה חדרי שינה וחדרי אירוח נוספים. שימו לב שגם בחדר השינה של הזוג ובכל החדרים האחרים, המיטות אינן כמקובל כיום אלא מיטות נפרדות.
וגם עלית הגג המשמשת כאולם, מוקפדת ונאה
ומזכרת מהארכיטקטים
והנוף המשתקף מהחלונות, גם הוא ראוי לצילום
בין לבין, הסתבר שההשתתפות בפסטיבל האומנות כלל כמה אירועים נוספים – קריאת שירה באחד החדרים (לא נשארתי), וריקוד מעניין במדרגות תוך הקראת קטע שירה. לא עקבתי אחר הטקסט, אבל הריקוד היה יפה. רק שבגלל התנועה של הרקדן, התמונות יצאו מטושטשות.
באמת בניין נהדר, שהיה כיף לסייר בו וכמובן גם לצלם. מקווה שנהניתם גם אתם.
משם המשכתי לעוד כמה אטרקציות, אבל עליהן בנפרד.
משם המשכתי לעוד כמה אטרקציות, אבל עליהן בנפרד.
המשך שבוע טוב של 'אחרי החגים'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)