סיום מרגש

קרן, ילדתי האהובה והמוצלחת

את כבר מתארגנת עכשיו לקראת יציאה לביה"ס, ואני מנסה לארגן את המחשבות למכתב מסודר. מכתב שאתן לך אחרי ההמתנה, והצילומים והחיבוקים וההתרגשות שתגיע לשיאה בסיום הטכס הזה של התיכון. סיום י"ב. וואו, חתיכת פרק!

את בתוך הרגע המרגש, ואני מגלגל בזיכרון את כל המסלול החינוכי שלך במערכות השונות, ואיפה ואיך הייתי אני לצידך לאורך הדרך.

הגן הראשון שאליו הלכת היה של דבורה, שכנתנו בקומה מלמעלה. איכשהו קיווינו שעל האפרוח הקטן שלנו היא תשגיח קצת יותר. קטנינה קראתי לך, כי לקח לך שנים לצמצם את פער הגדילה שהחסירו 6 שבועות של הריון שהסתיים מוקדם מדי. ובאמת היית פיצית שם בגן (ולאורך השנים, ועד היום).

בשנה שאח"כ בילית במעון היום של נעמ"ת במת"מ, שם עבדתי. היינו נוסעים יחד בהסעות, הייתי מוריד אותך ואת אביב בגנים השונים וממשיך ליום עבודה. אז גם הבנתי את העיקרון הפשוט, שכדי להשגיח שתזכי למעט יותר מהמערכות האלה, רצוי להורה להיות יותר מעורב. אז הפכתי לאיש הועד המרכזי שם בגן, דואג לתשלומים למורים המשלימים (ריתמיקה ובעלי חיים), לתוספת התקציבית לציוד הגן ולמתנות לצוות בחגים. ככה היה לי ברור שאיכשהו ישגיחו עלייך שם טיפה יותר.

אחרי שנה שוב העברנו אותך. אבל הפעם בידיעה שאת הטוב ביותר תקבלי אצל ציפי. כ"כ נהנית שם, למדת והתפתחת נפלא, תחת עינה המשגיחה והמכוונת של ציפי. הרבה נחת היתה לנו ולך בגן הזה בו בילית שנתיים. לי היה ברור ששנת גן נוספת תועיל גם לך, כמו שהועילה לאחיך וגם לי בעבר.

את הלקח של מעורבות לקחתי הלאה לבי"ס נופים, מבין שחברות בועד הכיתה זו דרך נהדרת לוודא שיתיחסו אלייך כנדרש, בהתחשב בליקוי הלמידה שכבר היינו מודעים אליו. הדלת להנהלה פתוחה יותר כשאתה נושא בתפקיד שכזה. גם הקפדתי לצאת איתך לטיולים, משגיח עלייך כמה שהיה לך נוח שאשגיח, ומתמלא נחת מדרכך המיוחדת לרכוש חברים ולהיות אהודה ומקובלת. ככה טיילנו לא מעט, ביערות הכרמל, בציפורי כשההנאה שלי לא פחותה במאומה מהנאתך שלך J

לקראת החטיבה ניסינו למצוא לך מסגרת לימודים תומכת וטובה, כזו שתצליח לגרום לך לימוד תוך הנאה. זה לא היה פשוט. משם מה התחושה היתה כאילו בוחנים אותך (ואותנו) לכניסה לאוניברסיטה. כמה טוב שמצאנו לך את ביה"ס הפתוח. שנתיים של הנאה אמיתית היו לך שם. כיף!!

בסוף כיתה ח` עברנו לכאן, לארה"ב. היה ברור שלא יהיה לך קל במהלך הזה. שפה זרה, חברים חדשים וגעגועים לחברים ששם, שהשארת בארץ להנות שנה נוספת בביה"ס הפתוח (מקנאה ומבואסת בגלוי). אבל כח הרצון האופייני שלך, הסבלנות וההתמדה השתלמו. התערית פה חברתית באופן נפלא, רוכשת חברות וחברים חדשים, ומשתלטת יפה על השפה. וביה"ס הנפלא הזה, שיכול לעורר קינאה בלב כל הורה ישראלי על מעגלי התמיכה, הרצינות וההשקעה בתלמידים, מהווה מסגרת נהדרת עבורך. תומך, מעשיר ומסייע כמה שרק ניתן. ומעבר לזה, מהווה מסגרת שמטפחת את היצירתיות שלך, שתוצריה מפארים את ביתנו.

לא היה לך קל בבי"ס, קרן. אבל התמודדותך עם הליקוי ראויה להערכה אמיתית. נאלצת לעבוד הרבה יותר מתלמידים אחרים, כשלאורך השנים עברו בביתנו מצעד של מורים פרטיים. אבל אני יכול לראות כמה זה תרם לך, כי פיתחת יכולת אישית להתמיד ולהשקיע שגורמת לי לקנאה כל פעם מחדש. באיזה שקט נפשי וסבלנות את מבצעת את מטלותייך וחובותייך. תענוג לראות!

אז היום את מסיימת את בי"ס. המסגרת הארוכה ביותר בחיים של רוב האנשים היום. בטח תתגעגעי (תוכלי לעבור את הכביש ולומר שלום), בטח עוד יהיו עוד מסגרות. אבל המשמעותית הזו שמלווה אותך כל-כך הרבה שנים בדרך הארוכה של ההתבגרות, תמיד יהיה לה מקום חם ומיוחד בליבך. כמה טוב שלמרות ריבוי התחנות, היתה לך דרך מוצלחת.

מאחל לך, כמובן, הרבה הצלחה בהמשך
ולמרות שאת יודעת, אני תמיד שמח לשוב ולהגיד לך:

גאה בך, ואוהב אותך מאוד!

אבא