למחרת הסיור ב-LA, קמנו לבוקר קר למדי. השמים היו בהירים, והדשא והמכוניות מכוסים בשכבה נאה של כפור:
החלטנו לנסוע צפונה, לכיוון העיירה סולוונג, והעיר הקרובה סנטה ברברה. הרעיון המרכזי היה פשוט לשוטט בדרכים, להיות יחד ולבלות בפורמט משולש של אבא עם שני הבנים. בעליות ההרריות לכיוון סולוונג רצינו לעצור לצלם את הנוף, אבל מימין התגלתה פתאום פניה שלא הבחנתי בה בעבר. זה הספיק לאחי, ש`סבל` מבולמוס נהיגה לאורך כל הביקור, להפנות את הרכב בכיוון מעלה. שלט קצר רימז על איזה אתר בדרך. מספיק מסקרן לנסות ולהציץ.
כמה מטרים בעליה, ועוצרים במרפסת תצפית לנוף הנפלא לכיוון האוקיינוס והאיי התעלה. אז מצלמים – את הנוף, את עצמינו וכמה פרחים יפים:
ממשיכים בעליה ונהנים מהנוף. באחד העיקולים נגלה לצד הדרך סלע מעניין שבולט למול הנוף. אז עצרנו וצילמתי. ובעודי מצלם אני מבחין בתנועה מוזרה – מאחורי הסלע המוזר הזה מגיח אדם שסוחב לו ערימה של ענפים יבשים. מפתיע ומוזר. אז גם אותו כמובן צילמתי:
ממשיכים בעליה, עוברים ליד המערה האינדיאנית המצויירת. נראה שהיה סגור, אז רק צילמתי מבחוץ, ואת הבתים הסמוכים והנידחים ההם, ועוד קצת מהסביבה:
ממשיכים לעוד עצירה לנוכח הנוף של סנטה ברברה שלמטה, האיים והאוקיינוס, ועוד תצפית אחת שכוללת גם תצפית מרוחקת על אגם Lake Cachuma, אליו אנחנו כבר נגיע, ועוד כמה צילומים למזכרת של עצמינו:
מכיוון שהרשומה גם ככה הפכה לכבדה בתמונות, אז על תצפית האגם והביקור בעיירה כבר בהמשך.
סופ"ש מהנה, חמים ונעים לכולכם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)