לאחרונה, ישר אחרי שהר קסמים העלתה את השרביט החביב שלה 30/39, נזכרנו כנראה כולנו פה בכיף הזה של שרביטים, כשנושא אחיד מועבר בבלוגיה במתכונת של שאלות סטנדרטיות וכל אחד בוחר לענות את תשובותיו שלו, מגלה בכך קצת יותר על עצמו. אז מאז נולדו עוד שני שרביטים – שרביט סוף העולם (שמממנו בחרתי להתעלם) והשרביט הזה, שנקרא במקור "שרביט הנרקיסיזם".
בהתחלה חשבתי להתעלם ממנו. זה היה מאוד נחמד לראות איך חברים פה מתפתלים בלנסות לתאר את עצמם, וחשבתי שלי זה לא כ"כ מתאים. אני לא נוטה להחמיא לעצמי, אז לעשות את זה פומבית פה, נראה לי מין יוהרה, שאותי אישית מביכה. אבל מסתבר שאני ממש לא לבד בעניין הזה של המבוכה והרתיעה. הרי יש פה ציבור כותבים מוכשרים ואינטיליגנטים, ומשום מה זה איכשהו קשה לכולנו, הכתיבה הזו בשבחי עצמינו.
חוצמזה, נרקיסיזם זו התופעה שמאופיינת בהאדרה (והתאהבות בעצמי) תוך התעלמות מהסביבה. ולא נראה לי שמי מאיתנו כאן לוקה בזה, בטח לא ברמה שמצריכה הדבקת הכינוי. אבל כמובן שזה סוג של הגזמה, לתיאור הכוונה של יוצר השרביט.
אבל שתי הזמנות ספציפיות שקיבלתי, גרמו לי לנסות. מכסימום, אם ממש לא ארגיש בנוח מהתוצאה, תמיד אוכל לגנוז ולהמשיך להתעלם. ואם אתם בכ"ז רואים את זה כאן בבלוג (לקח לי כמעט שבוע לפרסם), כנראה שהמבוכה היתה בגבול הנסבל. אז קדימה!
מנו לפחות שלוש תכונות שלכם שאתם גאים בהן.
תבונה, חמלה, צניעות (לא ממש מתיישב עם השרביט, ובכ"ז..) וזיכרון טוב במיוחד
מהי מנטרת החיים הנוכחית שלכם, המוטו שמוביל אתכם?
יש כמה משמעותיות, אבל הכי בולטת הינה "לנסות ולהשאיר בעולם אדווה של גלים חיוביים, שהעולם יהיה טיפה טוב יותר בזכותי"
מנו לפחות שני דברים שמבדילים אתכם מכל שאר האנשים בכדור הארץ.
יש חכמים ממני, בעלי חוש הומור משובח משלי, נדיבים ממני וכשרוניים ממני. אבל קומבינציה כמו שלי כנראה שאין (וטוב שכך).
יש חכמים ממני, בעלי חוש הומור משובח משלי, נדיבים ממני וכשרוניים ממני. אבל קומבינציה כמו שלי כנראה שאין (וטוב שכך).
מהו הסטייל האישי שלכם בבגדים?
LIFO – או בהרחבה: Last In First Out. האחרון שהגיע לערימת הבגדים הונח למעלה, והוא הראשון להילבש שוב. פעם בכמה זמן מדללים את תחתית הערימה, או מוציאים את מה שכבר לא נראה טוב. לעבודה אני הולך עם מכנסיים מחוייטות וחולצות מכופתרות (מזל שלא צריך חליפות ועניבות). אבל מבחינתי פשוט ונוח מספק.
ספרו על מקרה שקרה לכם, שאתם אוהבים במיוחד.
אם אוריד מהרשימה את מה שמתבשל להיות רשימות בפני עצמן, בהקשר של המוטו שלי, משאלה 2, אני עדיין נשאר עם המון. אז אקח משהו שונה שקרה לי ולא סיפרתי עליו עדיין – בסיור במפעל אצל לקוח מצאתי את עצמי משוחח על מה שראו עיני. ופתאום חשתי בבהירות את המשמעות של נסיון מקצועי – כי מה שיכולתי להבין, לראות, להסיק ולתקשר עם אנשי המקום היה הרבה יותר ממה שלמדתי בטכניון או בלימודים מסודרים. לאבחנות התנקז ידע בתכנון, ידע בתהליכים, הבנה אנושית ותפיסת עולם. רגע של רוממות רוח.
נסו לתאר כיצד אתם נראים בצורה המחמיאה ביותר שאתם יכולים, מבלי לשקר.
איכשהו נראה לי שזו השאלה המביכה ביותר. ובכן, לפני כמה ימים קיבלתי סוג של מחמאה מחברה שעילעלה בתמונות שלנו מהעבר: "היית חתיך" כך אמרה. זה מוזר, שיתפתי אותה, כי איכשהו הייתי מודע לעניין הזה שנראיתי לא רע, רק שלא יכולתי לחוש בכך. כלומר, הבנתי מכך שאם זה מה שאומרים עלי, אז אולי זה נכון, אבל לא חשתי בהרגשה טובה בעקבות הידיעה הזו. ודווקא היום, עם הקרחת והבטן השטוחה פחות אני מרגיש נכון יותר. ואולי המבט הכחול מרגיש לי חשוב יותר היום, וגם הקרחת נתפסת אצלי כחביבה (סימן לטסטוסטרון, לא?). ובכלל, אני מוצק, זריז, חזק ובכושר בהחלט טוב. וזה עוד משתפר עם החזרה לרכיבה. אז הראה שעמדתי במשימה :-)
ספרו על דבר מעניין אחד לפחות שאתם עושים בחיים.
יש לי מקצוע נחשק במיוחד! אצל רוב האנשים נהוג לומר ש-95% מעמל יומם זה מה שדחוף, ורק 5% זה חשוב. ובכן, אצל לקוחותי אני אחראי לאותם אחוזים של החשוב. אני גורם לחברות לתפקד יותר טוב, לתהליכים להיות קלים ומובנים יותר, מתסכלים פחות. וכולם יותר מרוצים – ההנהלה והעובדים.
ובנוסף, אני מטייל, כותב, קורא, מצלם וממשיך להתפתח כל הזמן.
ובנוסף, אני מטייל, כותב, קורא, מצלם וממשיך להתפתח כל הזמן.
מדוע אתם חושבים שהחברים שלכם אוהבים אתכם? אל תהססו לפרגן לעצמכם בכל תחום שהוא.
אני משתדל להיות חבר טוב – קשוב, תומך, אוהב ומוכן להפשיל שרוולים לעזור לאחרים. בכלל, לעזור לאחרים זה חלק מהמוטו בחיים (ע"ע שאלה 2) ואני חי לפיו. אני בטוח שגם החברים מרגישים בזה.
תארו את הבלוג שלכם במספר משפטים, והציגו אותו בצורה המרתקת והמסקרנת ביותר שאתם מסוגלים.
הבלוג שלי מאוד מתאים לי – סקרן, מתבונן, אוהב לשתף בחוויות, מחשבות, מרשמים ורגשות. אני תופס את עצמי כאדם מגוון, וכזה הבלוג עצמו (תקנו אותי אם אני טועה).
נסו למצוא פרדוקס אחד משעשע שקיים בחיים שלכם והסבירו את מהותו.
יש יותר מאחד, אבל הבולט ביותר הוא זה שעליו כתבתי כאן כבר פעם – שאני משוכנע שהתברכתי בשלל כשרונות לא מבוטל. רק משום מה, לא פעם אני מתקשה לחוש בביטחון עצמי שיכול להיות מתאים למה שהתברכתי בו. שקיבלתי קלפים טובים למדי בחלוקה, אבל לא בטוח שאני יודע לשחק נכון, ולהפיק מהם את המיטב. לא נראה לי שהבפדוקס הזה משעשע, אבל זה מה שיש..
שתפו בדיחה אחת שאתם אוהבים.
מכיוון שהאבא שלי הוא ספרן בדיחות נמרץ, שכל מילה יכולה לפי בקשה לייצר שטף של בדיחות לפי הזמנה, אני פיתחתי גישה הפוכה – אני שכחן בדיחות כרוני. לא פעם אני אפילו מתקשה לזכור אם שמעתי בדיחה מסויימת. אני מעדיף לכוון את ההומור שלי לכיוונים אחרים, ולהנות מבדיחות של אחרים. אפילו כמה פעמים
אילו סוגי מוזיקה אתם אוהבים ומה גורם לכם לאהוב אותם כל כך?
אני מאוד פאסיבי בענייני מוסיקה – נהנה מאוד מהאזנה לרדיו, ליצירות שמישהו אחר בחר עבורי. זה יכול להיות בסגנונות שונים.
הביאו לפחות שלושה לינקים לרשומות שלכם, שאתם חושבים שהן מהמוצלחות ביותר שלכם.
אני אוהב את כולן – את הטיולים באמריקה, את ההגיגים הכלליים, את האישיות, את הנוסטלגיות, את אלה שעוסקות בביקורות ספרים ואת הכלליות השונות.
אבל המוצלחות ביותר, להבנתי, הן אלה שהעזתי לחשוף את עצמי קצת יותר. היו לא מעט כאלה, איזה כיף! ובכ"ז, נראה לי שראוי לצמצם אז הפעם לא הסתפקתי במועט, והבאתי לכאן את עשר הנבחרות שלי. אלו שכרגע נראות לי הכי מתאימות כדי להכיר אותי, ושראויות לחשיפה מחודשת:
הגזימו ככל האפשר בתיאור שגרת החיים שלכם.
שגרה לא כ"כ שגרתית, וטוב שכך. כי אחרי שנים של עבודה כשכיר במשרה מלאה, יש לי פתאום פנאי באמצע השבוע. אז יש ימים לחוצים, ימים של פעילות אינטנסיבית, וגם ימים של טיולים והנאה איזה כיף!!!
מצאו "סלב" אחד שאתם אוהבים וכתבו מדוע הוא היה שמח להחליף את החיים שלו בשלכם.
אני לא מחובר לתרבות הסלבים. ואני מאמין שאף אחד לא היה מתחלף איתי. אפילו שחיי טובים במיובנים מסויימים משלהם, או שבכלל אני חי (וחלק מהסלבים שלי כבר לא). אז ברשותכם אדלג על השאלה.
העברה הלאה
לרוב אני מעדיף שלא להעביר את השרביטים שאני מקבל באופן אישי. אני פותח את האפשרות לכל אחד לקחת אותם לפי בחירתו. אבל נראה לי שלולא בבושקה ו-קטנים כגדולים, שהעבירו אותו אלי ספציפית, הייתי מתחמק ממנו ובכך מונע מעצמי את הפרגון העצמי הזה. ואני מניח שרבים אחרים היו נוהגים כמוני, ונמנעים מהעניין.
אז חוץ מהזמנה כללית לכולם להעיז ולהרים את השרביט הזה, אני רוצה לפרגן לכמה חברים באופן ספציפי את הפירגון העצמי הזה, ולהעניק להם אותו אישית. אז בבקשה (עצרתי בעשרה): חתולי8, מוטיאור, תמיק`ה, Yaelo1, דומינולוג, SIV30, הר קסמים, אור גור אש, גל מאירי, טולה הורוביץ. מקווה שתהנו מהעניין כמוני, ושלא תתפתו לנפנף אותו במבוכה.
וממש עכשיו, לפני לחיצה על "פרסום" ראיתי שמוטי כבר פרסם את שלו. אז מוטי, לא צריך עוד אחד :-)
אבל בטוח שהוא כתב מקסים כהרגלו, אז בהחלט מומלץ (למי שבמקרה עדיין לא מנוי, אם יש כאלה)
אבל בטוח שהוא כתב מקסים כהרגלו, אז בהחלט מומלץ (למי שבמקרה עדיין לא מנוי, אם יש כאלה)
ולסיום - שתפו את הרשומה הנוכחית בפורום הבלוגיה תחת הכותרת
"בגלל זה אני אוהב/ת להיות מי שאני!"
"בגלל זה אני אוהב/ת להיות מי שאני!"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)