יום שבת, 1 באוקטובר 2011

קשר עין / קאמי מקגאוורן - המלצה

284 עמ`, הוצאת מודן 2006, מאנגלית: דורית בריל-פולק.
כמה טוב שסופסוף יש לי שוב הזדמנות לדווח על סיום של ספר. זה לא קרה לי כבר כ-3 חודשים (מביש). כי הספר איתי בקריאה איטית לאורך כל התקופה הארוכה, כשאני מפנה לו רק מעט מדי זמן מהפנאי שלי. אבל בכ"ז, גם סיומו של הספר הנחמד הזה הגיע.
את הספר קניתי ב-2006 בצומת ספרים. כנראה במסגרת מבצע של 5 במאה (אח"כ הם הורידו את הכמות לאותו המחיר). אז ליקטתי יחד איתו עוד 9 ספרים, כך שמתוך כל העשרה קראתי כבר שישה. עצוב לראות שהוא יצא ב-2006, כלומר שכבר באותה השנה הוא כבר הדרדר למחיר נלעג שכזה. ואני, יחד עם עדר הקונים הנלהבים בחרתי אותו כדי להשלים את מכסת מכפלות ה-5 שבמבצע. וזה בלי שום המלצה, אלא מהתרשמות שטחית בלבד. ההמלצות הגיעו אח"כ, כי מן הסתם עוד אנשים ליקטו וקראו אותו.
על הספר – הכריכה האחורית מאתר סימניה:
אדם, ילד אוטיסט בן תשע, נמצא ביער ליד גופתה של אמיליה, בת כיתתו. שניהם שוטטו אל מחוץ לחצר ביה"ס ולתוך היער לפני כמה שעות וכעת המשטרה מקווה כי אדם, העד היחיד לפשע המחריד, יבהיר את שהתרחש.
אבל אדם אינו יכול לספר לשוטרים את שאירע. גם בימים שלווים יותר הוא מתקשה להתבטא, וכעת הוא נסוג לתוך עולמו הדומם.
אמו של אדם, קארה, מנסה לפענח את האירועים התמוהים. אדם מעולם לא הפר את הכללים לפני כן. מדוע נעלם הפעם עם הילדה במהלך ההפסקה ?
קארה חייבת לפענח את השינויים בהתנהגותו של אדם, לא רק כדי לסייע לו להתגבר על הטראומה, אלא גם לעזור למשטרה לתפוס את הרוצח. ספר מתח פסיכולוגי עדין ורב עוצמה החודר לעומק היחסים בין אם לבנה.
ועוד:
עלילת הספר מתרחשת באיזו עיירה בצפון/מזרח ארה"ב. הספר עוסק באדם, הילד האוטיסט, ואמיליה, האוטיסטית גם היא (אך בחומרה פחותה), שהינם מבודדים מחברתם של יתר האנשים סביבם ומתקשים לתקשר. אבל רוב הדמויות בספר בודדות גם הן, ומתקשות לייצב מערכות יחסים תקשורת פתוחה וטובה עם האנשים סביבן. יש הרבה בדידות בספר – של קבוצת הנערים בביה"ס, של קארה, של חברתה מימי בי"ס סוזט, ושל יתר הדמויות. במובן הזה הספר עגום למדי, אם כי לא מהסוג המעכיר שלווה.
על חוויית הקריאה:
כאמור, הקריאה בספר התנהלה בעצלתיים. זה יכול היה לרמז משהו על רמת המתח והעניין שהוא מייצר, אבל זה לא המצב. משונה שיכולתי לקרוא בו, להתנתק ולחזור אח"כ בקלילות לשטף העלילה, ללא תחושה שפיספסתי משהו. בהחלט לזכותו.
הוא מותח, הוא מעניין, הוא פותח צוהר לעולם של האוטיסטים ובעיקר של אלה שמתמודדים עם הצורך לגדל ולטפח ילד בעל צרכים מיוחדים. במיוחד כשהנטל נופן על הורה יחיד, כפי שמתואר במקרים שבספר.
לסיכום:
ספר קל, אם כי לא קליל. מומלץ!


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)