יום שבת, 29 באוקטובר 2011

טיול יום א` ל- Switzer Falls

באחד המוצש"ים לפני כמה שבועות קיבלתי שיחה מחברי גל. הוא הגורו של טיולי הטבע פה בסביבת LA, ומפרסם קבוע רשומות והמלצות לטיולים במגזין ישראלי המופץ פה בסביבה. "מתחשק לך להצטרף לטיול קצר ונחמד במפל יפהפה מחר מוקדם בבוקר?" מפל יפה זה מאוד מפתה, אבל לקום ביום א` ב-7:00 בבוקר מפתה קצת פחות. ובכ"ז, ארגנתי בגד ים וביגוד המתאים להליכה שמשלבת מים, תרמיל, סנדביץ`, תפוח ומי שתיה וכיוונתי שעון לשעה הלא פשוטה.
נפגשנו אצלו ב-8:00 בבוקר, 4 גברים לא צעירים שמשתדלים להרגיש כאלה. בגלל קשיים טכניים במסלול ויתרנו על הנדנוד הרגיל של הצעות ההצטרפות לנשים, ויצאנו יחד להרים הגבוהים של מחוז LA. בדרך רואים את התוצאות הקשות של שריפת היער הענקית שכילתה שטחי יער רחבי ידיים שרק עכשיו מראים סימני התאוששות ראשונים. כך נראית הסביבה העליונה של המסלול:
 
תחילת המסלול בירידה נינוחה בתוך הואדי המיוער בצפיפות יחסית, בין שולחנות פקניק שהולכים ומתמלאים בראשוני הנופשים. אבל אנחנו ממשיכים מטה בין העצים שניצלו מהאש בחסות הואדי העמוק. בנקודה מסויימת מסלול ההליכה פונה ימינה, ועולה במעקף של המפל שאותו נראה אח"כ. עוברים בשביל הצר על סף המצוק ויורדים למטה לעומק, היכן שהנחל זורם והעצים צפופים. בנקודה התחתונה בוחרים בשביל שמאלה, חזרה במעלה הנחל לכיוון המפלים. בעומק למטה נתקלים בגרוטאת ברזל שלוקח כמה שניות לזהות כשלד של רכב ישן. לא ברור איך הגיע לשם, אבל צורתו ומיקומו מרמזים על משהו סוער:
 
עוד כמה מטרים ומגיעים למקבץ יפהפה של מפלים יפים. עושים שם הפסקה קצרה ומצלמים (ומצטלמים):
 
רוב האנשים עוצרים שם מתוך הבנה שהגיעו למפלים האמורים. וכך אמנם עושים עוד מטיילים שבהם פגשנו. אבל למי שמעז ועולה על הדופן הסלעית התלולה יכול להמשיך בנתיב הנחל. צילמתי מלמעלה את המפלים שנראים יפה גם מלמעלה ואת הנתיב הסלעי בו הנחל זורם בחלק העליון:
 
אני התעכבתי קצת, ומרחוק ראיתי את גל מנסה משום מה להיכנס ולעמוד בנתיב הנחל, ורגע אח"כ הוא מחליק על ישבנו על הסלע החלקלק. כשהתקרבתי הוא כבר יצא והחל לפשוט את בגדיו הרטובים כשהוא מקפץ במין ריקוד אינדיאני משונה, מתגרד וטוען שיש עליו עלוקות. אני מפקפק, אבל נראה שהוא בכ"ז מגרד מעצמו מין תולעים שחורות קטנות, שהספיקו להסתבך על גופו ובבגדיו הרטובים. משונה.. אז הצצתי על הסלע, ובאמת מקרוב נראו על הסלע מין יצורים זעירים שדומים לשערות קטנות הצמודות לסלע המשופע עליו זורמים המים בתלילות. לא נכנסתי, אבל הצלחתי לצלם:
קצת מוזר היה איך החברה הטורדנים האלה הגיעו דווקא לשם, כי חוץ מאותה נקודה הם לא נראו על אף סלע אחר, לא במעלה הזרם ולא אח"כ במורד.  עוד כמה מטרים ומגיעים למפל גבוה למדי בו עדיין יש זרימה נאה, ובבסיסו בריכה. אז פשטנו את הבגדים וכנסנו למים, לטבילת רגליים שהמשיכה בכניסה למפל עצמו למקלחת שוצפת וקרה. קררר... אמנם צילמנו את עצמינו, אבל לטובת הרייטינג אחסוך מכם את המראות הקשים. וטוב שלא הגיעו אנשים נוספים. אבל ברור שגם את המקום צילמתי אז בבקשה:
 
הסתבר שלא היינו שם לבד בבריכה. הבריכה אמנם היתה נקייה מאותן עלוקות תמוהות, אבל ראשנים נראו בה בשפע, וגם חברה יותר בוגרים. כמו אלה:
 
בדרך חזרה ראינו לטאה נחמדה, עץ מרקיב באופן מעניין, כמה בלוטים שאספתי הביתה ואת רני מבצע את תרגיל הקורה הידוע בתנאי שדה:
 
העליה חזרה לאוטו הזכירה לי שגם הליכה יכולה להיות קשה פיזית, במסלול תלול (מרגיש תלול מהירידה, משום מה). אז כדי לתרץ את השניות הנדרשות לתפוס אוויר, עצרתי בשמש הקופחת לצלם את הנוף ההררי המרשים:
 
סה"כ טיול נהדר בחברותא מהנה. אז למרות שכבר אמרתי לא פעם, שוב תודה לגל על היוזמה והארגון. ובכלל..
ושבת שלום לכולם

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)