קצרים 8-11

התמונה מהפריחה המגוונת שבחצרות השכונה. והנה עוד אחת. אחרת

חודש יולי חלף. מוזר, איכשהו לא חשתי שהיה לי מה לספר עד שעבר רוב החודש. אז התחלתי לאסוף פרטים, כי לא ייתכן שחודש שלם יהיה כזה משמים. והוא הרי לא היה באמת כזה. אז יצאה בסוף רשימה די ארוכה של דברים שלא זכו עדיין לתיעוד פה, והגיע הזמן, גם אם בקצרה, בפורמט המקובל:

משפחה

הבת ממשיכה לבלות בארץ די בהגזמה. זה אומר שלא פעם היא ממש תשושה, רק שהיא לא מצליחה לעצור ולנוח. הבן סיים כאמור את השלב הראשוני של התותחנים (כבר ראיתם תמונות). עכשיו הוא בהכנה לקורס מפקדים, ואני מאחל לו הרבה הצלחה כמובן. בין לבין האחים בילו יחד כמה ימים מתוך הרגילה שהיתה לו. כמה משמח להורה שהאחים ככה נהנים יחד. זה לא מובן מאליו בכלל (ואני יודע את זה די מקרוב).

לפני כמה ימים הוא חגג יומולדת 20. מרגש ממש, ועצוב לי ששוב אני לא איתו. זה כמעט הפך כבר להרגל, שב-8 השנים האחרונות איכשהו פספסתי את היומולדת שלו כמעט בכל הפעמים. זה לא שלא ניסינו לפצות אח"כ, אבל תמיד נשארה אצלי נימה דקה של החמצה.

מזל שיש פייסבוק, שמאפשר להיות איתם בקשר שוטף ושיתוף בתמונות, וטלפון זמין לשיחות כמה פעמים בשבוע. זה קל יותר ככה.

סוגרים את ה-405

אחד מעורקי התחבורה החשובים של LA היא האוטוסטרדה הגדולה ה-405 בעלת כ-6 נתיבים לכל כיוון. מכיוון שחלק מפרוייקט ההרחבה והתחזוקה, היה צורך להחליף איזה גשר, נדרש לסגור את הכביש ליותר מיומיים. אז ברור שהעבודה תוכננה בקפידה להתבצע בעיקר בלילות של הסופ"ש, החל מסוף יום ו` ועד יום שני בבוקר ב- 5:00. כמו כן השילוט התריע מראש על העניין במשך כחודש. ושעיתונים ואמצעי התקשורת המליצו להימנע מלהסתובב שם בעת השיפוץ האמור. אבל ההפתעה היתה שקיבלנו שיחת טלפון בסמוך למועד שבה היתה הודעה מוקלטת להזכיר או ליידע אותנו, שמא פספסנו את כל ההודעות עד אותו יום. ואני מניח שכל תושבי המחוז (כמה מיליונים) קיבלו שיחות כאלה. לקנא, נכון? אגב, הכביש נפתח כבר בלילה שלפני כי העבודות הסתיימו לפני המתוכנן.

שנ"צ

כפעוט הפסקתי לישון צהריים כשהייתי בריא, למגינת ליבם של הורי התשושים. ומאז רוב חיי אני נמנע מהעניין. אבל היו תקופות שאיפשרתי לעצמי את העונג הזה. וכך יצא גם לפני כשבוע, ביום שבת (שלאחריו אפשר לאפס חזרה את השעון הביולוגי).

שנת צהריים שונה מזו של הלילה. תמיד נדמה שהיא עמוקה יותר, מענגת הרבה יותר ובכלל לא טבעית ומובנת מאליה. כשמתעוררים (לי זה לוקח לאט) יש תחושה של חזרה מתהומות אפלים ועמוקים במיוחד. כיף!!!

פיקוס

לא מזמן סיפרתי כאן על עץ פיקוס מרשים מהמלון שבסנטה ברברה. ובכן, לא עבר שבוע, ובסיור בעיר הקרובה קמריו (Camarillo) ראינו פיקוס נוסף – מרשים מאוד וגדול אף יותר. קשה לצלם דבר כזה ולהעביר את הפרופורציות, אבל ניסיתי. אז זה מה שהצלחתי לתפוס ממנו:

 

לחם

כל יום לעבודה, אני נוהג לקחת סנדביץ עם ערימת ירקות טריים (גזר ננסי, אפונה טריה, עגבניות שרי וכד`). מכל הלחמים שמצאתי בסביבה, הכי מוצלחים לטעמי הם אלו שאני אופה. אז מכיוון שנגמרה המנה שהוקפאה בפריזר בפרוסות, אפיתי שני לחמים של: קמח מלא, קמח רגיל, שיבולת שועל, נבט חיטה, גרעיני חמניות, מעט סוכר חום, דבש חרובים. יצא נהדר:

 

כוכב נולד

אני מודע לביקורת בארץ על הפימפום המוגזם של התוכנית בפרומואים, על תעשיית הסמסים המוגזמת, על הפומפוזיות. אבל יש עונג גדול לראות כשרונות שהולכים ומתפתחים לאורך העונה. יצא לנו לעקוב אחר התוכנית בדיליי מתבקש באינטרנט. מכל הכוכבים שצמחו אהבתי את נוי דנן בעל הקול הזך, שחבל שלא המתין עוד עונה והיה מגיע בשל יותר להישג דרמטי אף יותר. אבל הפייבוריט שלי היה דויד לביא – מוכשר, אינטיליגנטי ומקסים. נחמד להישאר ככה מחובר לתרבות (כולל כאן בבלוג, כמובן) ממרחק בטוח. אבל הבת הצליחה להשתחל גם לתוכנית חצי הגמר וגם לגמר. צפיפות נוראית, אבל נראה שנהנתה מאוד.

שנתיים
יום שבת, ה-30 ליולי. שנתיים לפטירתו של רובן, חברי היקר. יש מעין פיוס בעצב לאחר שנתיים. לא שתיכננו משהו, אבל לאורך כל היום הוא ליווה אותנו בתודעה. בבוקר התקשרתי לאישתו. שיחה רגילה כמו השיחות האחרות בינינו, אבל איכשהו הוא היה נוכח יותר. אח"כ בילינו בפסטיבל מקומי, ושוב הזכרנו אותו, וכמה שהיה נהנה שם. בדרך חזרה עצרנו בסופר מקומי. היה לנו אוכל בבית, ועצרנו רק לכמה השלמות קטנות. אבל בלי להבין מצאנו את עצמנו מלקטים אוסף גבינות צרפתיות משובחות, שאיתן חגגנו בארוחת גבינות לזכרו. ארוחה שהזכירה את אינספור הארוחות שבהן חגגנו יחד את החיים הטובים. רובן היה פרטנר אידאלי להנאות מאוכל. הוא חסר לנו מאוד.

תפוז
לאחרונה אנחנו חווים גם של תקלות - מדורים התחרבשו, תגיות התבלבו, רשומות לא נשמרות והמונים השונים לכניסות השתבשו. לעיתים היה קשה בכלל להיכנס לאתר, כששעות התקבלה מהתפוז ההודעה על התקלה, שהאתר לא מגיב.

לצערי, לא הפתיע אותי לגלות שצצה לה פלטפורמה פרסומית חדשה. כזו שמקפיצה חלונות מדי פעם, באופן אקראי, במסך הניהול, בתגובות ובכל מקום. כמה לא מפתיע שהתגובה הרשמית של אנשי התפוז היתה שאין כל קשר בין הפרסומת החדשה לשלל התקלות. אנכנו אמורים כמובן לקבל את התשובה, שממש במקרה, כל פעם שיש פרסומת חדשה יש שלל תקלות שכמובן לא קשורות.

אבל במערכת כמו התפוז, שנדמית מבחוץ כתפורה בטלאים (הבלוגיה החדשה אוטוטו כבר כאן, ממש לקראת ינואר 2009...) אז נראה שכל עניין חדש מוליד מאות באגים חדשים. כי אני מניח שהם לא נולדים מעצמם, ולולא היו מתעסקים איתם היה איזשהו שקט. אבל זה כמובן אני, כי המומחים מהתפוז טוענים אחרת, תוך טיפול אינטנסיבי של 100% מהזמן שלהם בתקלות. ובפיתוחים...

אז מקווה ששוב העניינים יסתדרו, ושנוכל להמשיך את פעילותנו פה. לפחות עד ליוזמה הפרסומית הבאה (שממש לא קשורה).

חודש אוגוסט מוצלח לכולם,
והמשך חופשת קיץ בטוחה ומהנה לכל מי שבחופשה