דיואי / ויקי מיירון - המלצה

גירסה עברית - 252 עמ`, הוצאת מטר - 2008,
נקרא באנגלית – Dewey / Vicki Myron

רקע

אומרים שגם תרנגול עיוור מוצא לפעמים גרגר. וגם אני מצליח לפעמים לסיים ספר. וזה לא מובן מאליו ומסתבר שלאחרונה זה גם לא כ"כ קל. כי את הספר הזה, שאינו ארוך באופן מיוחד, לקח לי לסיים יותר מחודשיים. וזה לא בגלל הספר, ולא בגלל האנגלית הקשה, ואפילו לא בגלל עומס חיים רגיל. אבל העיקר שסיימתי, ואפילו נהניתי.

ובכן, כששמעתי על הספר היה לי ברור שאקרא אותו. השילוב של ספריה, עיירה נידחת בארה"ב וחתול חמוד זה שילוב מנצח עבורי. אז כשרק הזדמן לי רכשתי אותו פה בסביבה, ונתתי לו עדיפות. ואם הוא לא היה חמוד שכזה ומאוד לא קשה לקריאה, בטוח הייתי נתקע הרבה יותר.

על הספר

לרוב אני מביא כאן את תקציר הכריכה האחורית. אח"כ אני מרחיב משלי בנושא העלילה והפרשנות, וכד`. אבל אני מוצא את זה מיותר הפעם. כי סיווי כתבה עליו כ"כ יפה, וכ"כ נכון, וכ"כ מתאים למה שאני חושב עליו (הסתייגויות זניחות בהמשך), שממש אין טעם לשפוך סתם מילים. אז לכבוד לי להפנות אתכם אל הרשומה שלה בנושא: המלצה של סיווי

חוויית הקריאה

סיווי כתבה שהיא דילגה על פרקים מיותרים לטעמה. אני לא סובל דילוגים – ממשיך או נוטש. והמשכתי, למרות שעם הזדקנותו הטבעית של דיואי, וירידת המרץ שלו, גם הספר איבד מומנטום. מזל שויקי וברט (הסופר שעבד איתה על הכתיבה) השכילו לשלב יותר מחוויותיה וחייה של ויקי ומאירועי המקום. כי כמה אפשר באמת לקרוא על דיואי עצמו. הוא סה"כ חתול – חמוד ומיוחד, אבל חתול.

ועניין נוסף – כל מי שמכיר קצת חתולים יודע שיש בהם הרבה מאפייני אופי שונים – יש המתקרבים ויש מסוייגים, יש עדינים ויש תוקפניים, וכן הלאה. כל חתול עם האופי המיוחד שלו, אהבותיו, העדפותיו והמחוות הספציפיות שלו. ולדיואי היה את האופי המתאים והרגישות המתאימה להפוך לֵחתול סלב שהפך. וזה לא מובן מאליו בכלל. ההתבוננות הזו באופי של דיואי (אם האנשה קצת מוגזמת אבל מובנת) היווה חלק מההנאה מהספר עבורי.

ולסיכום

מותק של ספר, מומלץ לחובבי ספרים, ספריות וחתולים!