סיכום שבוע 53 – סיכום

חוף האוקיינוס המרגיע

כללי

כמה אירועים מעניינים התרחשו בשבוע הזה, שבעיקרו היה חופשה, כי מעט מאוד מתפקד בשבוע הזה שבין כריסטמס לשנה החדשה. וז להלן עיקרי האירועים בשבוע האחרון של השנה, בזווית האישית שלי:

כריסטמס. מה כבר יש לעשות ליהודים כמונו, מלבד להתרשם מהחגיגה של הגויים. והם בהחלט חוגגים – בקישוטים, מתנות ואווירה כללית של חג. אנחנו הסתפקנו בנסיעה לאיזור לא רחוק בו שמענו שיש מוקד גדול של בתים שקושטו לתפארת בתאורה מרהיבה. ובאמת, בכניסה נצפו פקקי תנועה של סקרנים כמונו שבאו להתרשם מהשכונה ההיא, שכנראה בסוג של השפעה הדדית יצרו שכונה מוארת לתפארת. אז להלן כמה תמונות להמחשה:

יום שני בערב, אנחנו יושבים לארוחה נינוחה. בחוץ נשמע רעש מונה מהרגיל, מעין בום. בניגוד לאדישות הרגילה, אני לובש מעיל וכובע צמר לחימום הקרחת, ויוצא לכיוון הכביש – כ-30 מ`. בתחילה לא רואים כלום, אבל עוד כמה צעדים והחשש התאמת – על הדשא שליג האופנוע שוכב בחור, רגלו הימנית מעוקמת באופן שלא משאיר מקום לפרשנות, לידו כבר רוכן איזה שכן שהיה זריר ממני, משוחח עם מוקד החירום (ומעביר לי את הטלפון להנחות אותם על המיקום, כי היה קצת שיכור), אופנוע שוכב על הכביש, תקוע באוטו שלי שדפוק מאחור ושמשתו האחורית שבורה. בקיצור – תוך כמה דקות היו במקום 4 ניידות משטרה, שני רכבי כיבוי ואמבולנס. הבחור פונה ואחריו גרר הגיע לשלוף את האופנוע התקוע באחורי הרכב שלי ולפנות אותו, ואני הכנסתי את הרכב הפגוע מתחת לסככה מחשש לגשם.

לסיכום הפרשיה: הבחור נותח ויהיה בסדר, הביטוח לוקח אחריות, הרכב יושבת לכ-3 שבועות, הנזק כ-6500$, בינתיים אני עם רכב חלופי שכור מתואם מחברת הביטוח, והאבא הודה לי על הדאגה, העזרה, והסבלנות כשנתן לי את כל הפרטים הדרושים לקידום העניין מבחינתי. ככה זה נראה בשטח, לאחר צנזורה מסויימת של התמונות של הבחור מהסכן:

סיבוב סתמי סביב הבית עם המצלמה, איפשר לי להנציח עץ שעליו המוני פירות שחורים באשכולות נאים, פטריות חביבות, ואת הכלבה:

רציתי להעלות השבוע רשומת מתכון לבמיה. גילינו פה במיה מדהימה שנמכרת קפואה – ענקית, לא סיבית ולא רירית. כבר כמה פעמים התענגנו על ההלקטים הנפלאים האלה (כ-6 ס"מ באורך). אבל גילי הקדים אותי והפך את עניין הרשומה הייעודית למיותר. אז קבלו רק תמונה להמחשה:

 

היום בצהריים החלטנו לנצל את מזג האויר הנעים לטיולון קטן. בחרנו בדרך עקלקלה במיוחד בהרי סנטה מוניקה. לקראת השקיעה הגענו לחוף מוכר ויפה. ראינו שוב לא מעט דולפינים, ציפורי חוף, המון אנשים כמונו שנהנים מהעניין. כמובן שצילמתי (בנוסף לתמונה שבראש הרשומה):

 

שוחחנו בשבת שיחה ארוכה עם הבן החייל. כיך היה לשמוע שהוא מרוצה ומרגיש טוב. ולמרות זאת אני דואג, לא בטוח שהמדינה מתייחסת לחיילים בכבוד הראוי לאלה שמכבדים אותה בשירות שכזה. לא יכול לפרט יותר כרגע, אבל מקווה שאוכל בהמשך.

בבלוגיה:

המשכתי לצמצם פערי קריאה (בטח הרגשתם). לכתוב כתבתי פחות. ובכל זאת שתיים:

• ענק הברזל – דואל שקיבלתי הכיל קישור למיזם מרשים של פיסול סביבתי יצירתי במיוחד, בעיצוב עמודי חשמל. אז לא יכולתי להתאפק מלהעלות את העניין לכאן. ובהזדמנות סיפרתי סיפור אישי נחמד בהקשר לסרט ענק הברזל.
• 2011 – חשבתי לסכם את 2010 באופן שונה. אולי עוד אסכם. אבל איכשהו שרביט שהעלה בצלאל, פיתה אותי להרים אותו ולהתבונן על הבלוג ומה שהיה בו, ולנסות להתבונן קדימה.

בענייני ספרים

קיוויתי לסיים את דיואי עוד ב-2010. לא הסתייע. מביש קצב הקריאה שלי השנה. בגלל זה אמנע מסיכום ספרותי, בדומה לזה שהעליתי בשנתיים האחרונות. איזה סטטיסטיקות אפשר לעשות ממספרים כ"כ קטנים של הספקי קריאה?

ולסיכום:

בתחילת ינואר 2010 נכנסתי למיזם הזה של סיכום שבועי. האירועים המרכזיים בחיים ממילא זוכים פה לרשומות עצמאיות. אבל יש אירועים שביומיום לא זוכים לתשומת לב מיוחדת, ולא נשמרים בזיכרון, פשוט עוברים עליהם הלאה.

ובכן, אחרי שנה אני בהחלט יכול להיות מרוצה מהמיזם הזה. ולו רק בהיבט של ההתמדה. אבל כמובן שזה לא רק זה. כי כמו שצילום מחדד את הראיה, הסיכום הזה חידד לי את המודעות לאירועים שונים. וכמובן, אחרי שכותבים עליהם כאן ויש התייחסות ציבורית לעניין, הם נטמעים בזיכרון הרבה יותר טוב. בלעדי הסיכום הזה לא הייתי בכלל שם לב להרבה מהיומיום השוטף, מפסיד בכך את החוויה במלואה. בהיבטים האלה, הסיכום הזה בהחלט שירת אותי היטב.

אבל אני לא יכול להתכחש להיבט המתיש של העניין. כי כמו כל מטלה, גם כזו שחפצים בה בעיקרון, היא לא תמיד בראש סדר העדיפויות, לא תמיד יש בשבילה כוח, ולא תמיד נוח איתה. אז סה"כ כמעט שלא פספסתי, ואם קרה – השלמתי סיכום דו-שבועי בשבוע שאחרי, אבל יש לי הרגשה שמיציתי את העניין.

ובנוסף, הפעילות שלי פה בבלוגיה היא די אינטנסיבית (בלשון המעטה), וגם ככה שעות רבות ביום אני כאן. אז לא נראה לי נכון להעמיס על עצמי ועליכם הקוראים עוד רשומות כלליות שכאלה. עדיף לי להתמקד בדברים המשמעותיים יותר שיש לי לומר ולספר. ואולי לשם עצמי ארשום לי את הדברים של ההתרחשות השוטפת, או אולי אשתף בפורמט שונה.

שבוע נעים לכולם
ושוב, שנה אזרחית טובה ומוצלחת לכולנו פה.