לא קלה לי הכתיבה בימים האחרונים. הדברים מתקשים לצאת, הריכוז ממאן לשתף פעולה. ולא שחסר לי על מה לכתוב, כי רשימת הנושאים מתפוצצת מרעיונות שממש מתחשק לי לכתוב עליהם. על טיול נוסף בלס ווגס; על המקומות האחרים שבניו-יורק עליהם טרם סיפרתי; על שובו של הבן שהביא הביתה סוג של רגיעה אסטרטגית הנוגעת לטווח הארוך, אבל המון רעש בטווח הקצר; על החגים שלי, כפי שהבטחתי; על נושאים מהעבר הרחוק, יותר או פחות; הגיגים שונים בנושאים שונים ועוד. רק שהריכוז מסרב לשתף פעולה. אני חושב על משהו ומייד מתעייף, אני מנסה, וישר מתחשק לי לישון. משבר כתיבה קראו לזה בשאלון של הרשומה הקודמת.
אז כמו שעניתי שם, אני מעיין לי ברשימת הנושאים שהכנתי מראש, מחפש נושא קליל וחביב, כזה לא מחייב ולא מעיק רגשית. והנה מצאתי: אחד קליל וקצר יחסית. כי כפי שאני מכיר על עצמי, אם אינני יודע מה לעשות – אני עושה. ומתוך העשייה יבואו הרעיונות, הכח, המרץ והתנופה המוחודשת. ואם לא תצא רשומה טובה, כפי שאולי הייתי רוצה, אבקש סליחה בנימוס, וקצת עידוד למעבר המכשול הזמני יחד. ומקווה שבאמת, בחודש הסליחות, העניין יחליק יותר בקלות. אז קדימה, בקפיצת ראש לנושא.
ובכן, כולנו מכירים את סימן הפיסוק השגרתי והנפוץ – הנקודה. היא סימן הפיסוק המקובל בשפות רבות לציון סיום משפט. (כמו במשפט האחרון).
גם מוכר לכולנו סימן השלוש נקודות (...) שמציינות את מקומו של טקסט שלא נכתב מסיבות שונות. לרוב כמובן בסיומו של משפט, אבל לעיתים גם לפניו (בציטוטים). מהוויקיפדיה, להלן כמה דוגמאות:
· במקום שבו על הקורא להשלים את המשך הכתוב בעצמו: "שלם את החשבון, אחרת..."
· כדי לבטא רגש או היסוס של הטקסט: "הייתי מדבר אתו… אבל הוא קצת מפחיד אותי…".
· כדי לסמן את סופה של בדיחה או הלצה: "הלוואי שהייתי יכול לעזור לך, אבל אני לא רוצה..."
באותו מקום בוויקיפדיה מצויין גם (בהמשך לדוגמאות) שבתרבות האינטרנט, בפרט אצל בני נוער, משמשות לעתים שלוש נקודות (או יותר) במקום סימן פיסוק אחר. וזה בדיוק מה שאליו רציתי להתייחש.
לא פעם אנחנו רואים שרשרת נקודות שכסו (גם בטקסטים של האישה שאיתי), שבאים לציין שיש המשך למשפט, והמשך ארוך. לא סתם 3 נקודות, אלא הרבה יותר. ונראה שלכולנו ברור מה הכוונה, ואיכשהו, התרגלנו שאורך הסימן מציין משהו הנוגע לאורך ההמשך. כנ"ל באוסף סימני קריאה, או בסימני שאלה. לא רק !!! שמציינות קריאה רמה, אלא !!!!!1 שמציינות שאגה ממש (בחוסר נימוס ילדותי ומטופש). כנ"ל ברצפים של סימני שאלה.
ואני, בנטייתי (המוגזמת לא פעם) ללשון המעטה, מצאתי את עצמי מאמץ סימן פיסוק חדש – שתי נקודות (..) כי אם נקודה בודדת זה ללא המשך, שלוש (ויותר) נקודות זה המשך, אז ברוח זו שתי הנקודות זה סיום אבל לא מוחלט של המשפט. משהו שאומר בערך "ותחשבו על זה", או גם "אפשר להוסיף על כך, אבל לא ממש מוכרחים".
ולשם הדגמה, להלן כמה ציטוטים של משפטי תגובה שלי ברשומות שונות:
· וכל שלל הברכות האופייניות שיחולו עלייך, עלי, על הבלוגיה ועל כל עם ישראל..
· ולרשומה אחכה בסבלנות..
· אלו פשוט הגעגועים שפרצו להם החוצה..
· והרבנים החביבים שלך, על משוגותיהם ונלעגותם, הם כ"כ אנחנו..
אני בטוח שזה לא תקני (כפי שגם הבנתי מעינת, בבלוג המילים המקסים שלה), אבל זה נראה לי מאד מתאים לרעיון.
ופינת הפירגון הכייפית היום מוקדשת לשלושה (כי רק כך יש סיכוי להספיק איכשהו לפרגן לכל מי שהייתי שמח):
· לעינת, שאותה ציינתי, שמביאה עיונים ודיונים בנוגע לשפה העברית, בחן ועניין
· למוטיאור, שתמיד מענג אותי בסגנונו המעודן וכתיבתו המושחזת (שממנו העתקתי כמה מהדוגמאות)
· וליעל, הידועה כ-orelie, שבמגוון הנושאים שהיא מעלה, מצליחה לרוב לרגש ולגעת אצלי בנימים עמוקים (וגם מתגובותי אצלה העתקתי דוגמאות)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)