יום שני, 21 בספטמבר 2009

חשבון נפש

במפגש לפני שבועיים עם חברינו, איתם חגגנו גם את ראש השנה, מצאתי את עצמי מתמודד עם אמיתות לא פשוטות, שהצריכו ממני לעשות חשבון נפש בנוגע להתנהלותי ולהשפעותיה.
ובכן, תחילתם של הדברים עוד בטרם נסיעתי לכאן, לארה"ב. המטרה שמעבר לביסוס העסקי של הפעילות כאן היתה להעתיר מידיעותי ונסיוני על האמריקאים, לסייע בהדרכה ולתרום את חלקי לשוק שכאן.
אלא שהדברים, אני נאלץ להודות, לא התנהלו כפי שתכננתי. די סמוך למועד הגעתי לכאן, לארה"ב, החלו לעלות לפני השטח סימנים מדאיגים בכלכלה האמריקאית. מחירי הנפט בבורסת הסחורות נסקו לגבהים שוברי שיאים, מחירי המתכות עלו גם הם לרמות שיא, החלו להישמע קולות המצביעים על אי יציבות במערכות הפיננסיות וכיו"ב בעיות כלכליות לא מבוטלות.
אני מבחינתי, עשיתי את המיטב שיכולתי – עבדתי קשה ובמסירות, הדרכתי, שיפרתי את כל מה שתכננתי ואף מעבר לכך. התוצאות, למרות היותן טובות למדי, אי אפשר להתכחש להיבטים המקומיים והמוגבלים שלהן. ולא עבר זמן רב, ולמרות מאמצי הניכרים קרסה המערכת הבנקאית האמריקאית, חברות ענק פורקו, טריליוני דולרים הושקעו בנסיון לבלום את המשבר ומיליוני אנשים בעולם איבדו את מקומות עבודתם.
כן, אני יודע שאני בהחלט לא לבד בעניין, ויש עוד כמה אנשים שהיתה להם איזו השפעה תורמת למשבר, אבל עם עובדות אי אפשר להתווכח, והרי הכל התחיל בדיוק שהגעתי, ואין באפשרותי להיתלות במקריות בלבד. בנוסף, עם עזיבתי את הארץ החלו הסדקים בממשלה הקודמת להפער, יותר מקרי שחיתות צצו על פני השטח, וגל עכור עבר על המדינה ששיאו באלימות הגואה של הקייץ האחרון. גם במקרה הזה, ברור שאינני היחיד האחראי על שלמות הממשלה והיציבות החברתית, אבל גם פה לא מרפה ממני השאלה המנקרת, מה יכול היה להיות לולא עזבתי את ארצנו ואילו רק הייתי ער יותר לבעייתיות המהלך.
ובכן, חברים, לא פשוטות המסקנות של חשבון הנפש הזה, ואני בהחלט לא יוצא ממנו טוב מדי. אבל אני מבטיח שאעשה כל מאמץ להחזיר את היציבות הכלכלית העולמית למסלול אופטימי יותר, וגם לנסות ולהשפיע על החברה והשלטון שבארץ. אני משוכנע שהדרך לתיקון הנזקים ארוכה, ותצריך מאמץ עולמי כללי, אבל אתם בהחלט יכולים להיות סמוכים ובטוחים שמאמצי אלה, עליהם אני מתחייב בפניכם פה ישאו פרי, והכלכלה תחזור למסלול יציב ואיתן. וגם אם התהליך יארך מס` שנים, מבטיח אני לכם שלא ארפה ידי מהמאמץ הנדרש עד להשגת היעד הנכסף. ואז, מקווה אני לחזור שוב ולסכם בפניכם את התהליך הכואב שעברנו, אבל גם להתנחם בתוצאה הנאה שעליה אני מתחייב כאן.
שלכם בנאמנות, עופר D.
()

וכדי שלא תחשבו שאני חושב רק על עצמי, אז אנצל בשמחה, שוב, את הפינה החדשית לפירגון וחיבה לחברים ואמליץ על שלוש בלוגריות מדהימות, שנכנסות מתחת לעור, ברגישות, חדות ועומק:
סיוון, הלא היא SIV30 שלא מפסיקה להתפתח לכיווני ידע ויצירה, ותמיד עוזרת ותומכת
הר קסמים, שמפליאה לחולל קסמים בכל רשומה, ומעודדת ומפרגנת בכיף
קדחת צהובה, שלא עושה לעצמה חשבון ומישירה מבט גם לפינותיה האפלות, בשנינות וחדות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)