לפני כשנה, כשהבלוג דישדש לו מחוסר רעיונות לחומרים
חדשים, עלה בראשי הרעיון להתייחס לחגים בהיבט החילוני לאומי, כפי שאני חווה
אותם. להסביר, לתאר, ולשתף במה שהחגים היהודיים הם עבורי, כחילוני ואתאיסט
גמור.
אבל סוג מביך של גרירת רגליים גרם לי לפספס את ראש השנה, ואחריו את כיפור, וסוכות וכו`..
אז היה לי ברור שאת הרכבת הזו פספסתי.
אבל חשבתי שאם יהיה עניין אז אולי אעלה את הסדרה בשנה הבאה (שזה עכשיו).
היום אין לי מחסור בנושאי כתיבה. בצנרת רשימה ארוכה של נושאים המחכים להתייחסות. אבל זכרון המפגש עם האיש והחסה מלפני כחצי שנה משכנע אותי שהגיע הזמן לנסח יפה ובבהירות את העניין, וגם להתענג על השיתוף כאן.
לא מבטיח שכל החגים יזכו ליחס, כיוון שלא לכולם יש לי יחס מיוחד. אבל לאלו שכן, אני מקווה שתיוולדנה רשומות ראויות. חוצמזה, זו תהיה הזדמנות לפרוק את המטען המחשבתי הזה מבלי לחפור שוב לילדים על הנושא, כטענתם
ובנוסף, יש ברשומה הזו, שמהווה הכרזה והצהרת כוונות, לעודד את עצמי מלגרור רגליים שוב, ולפספס את הרכבת שוב בשנה שלימה.
אז בינתיים - שבת שלום לכולם
אבל סוג מביך של גרירת רגליים גרם לי לפספס את ראש השנה, ואחריו את כיפור, וסוכות וכו`..
אז היה לי ברור שאת הרכבת הזו פספסתי.
אבל חשבתי שאם יהיה עניין אז אולי אעלה את הסדרה בשנה הבאה (שזה עכשיו).
היום אין לי מחסור בנושאי כתיבה. בצנרת רשימה ארוכה של נושאים המחכים להתייחסות. אבל זכרון המפגש עם האיש והחסה מלפני כחצי שנה משכנע אותי שהגיע הזמן לנסח יפה ובבהירות את העניין, וגם להתענג על השיתוף כאן.
לא מבטיח שכל החגים יזכו ליחס, כיוון שלא לכולם יש לי יחס מיוחד. אבל לאלו שכן, אני מקווה שתיוולדנה רשומות ראויות. חוצמזה, זו תהיה הזדמנות לפרוק את המטען המחשבתי הזה מבלי לחפור שוב לילדים על הנושא, כטענתם
ובנוסף, יש ברשומה הזו, שמהווה הכרזה והצהרת כוונות, לעודד את עצמי מלגרור רגליים שוב, ולפספס את הרכבת שוב בשנה שלימה.
אז בינתיים - שבת שלום לכולם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)