תקציר
ושוב, לפני שאספר מה היתה עבורי הקריאה, אביאכרגיל את תקציר הכריכה האחורית מאתר סימניה:
מחשב נייד שלאיש אקדמיה ערבי, המכיל צילומים של סידורי האבטחה בוותיקן, מגיע למשרדי המוסד בתלאביב ומקפיץ את ארגוני הביון המערביים. מידע מודיעיני רב-ערך נאסף בלונדוןובוושינגטון, וראש המוסד מבין שהוא חייב לשכנע את גבריאל אלון, רב-מרגליםורסטורטור של אמנות עתיקה, לחזור לשירות. קרב המוחות מול האוייב המתוחכם מחייב אתאלון לטוות סביבו רשת סבוכהה של קורים. במרכזה הוא מציב את הבלדרית, אוצרת אמנותמניו יורק, המונעת מכוחה של טרגדיה אישית, אבל הזמן אוזל במהרה, ויש מי שצופה בכולצעדיה. לאלון לא נותר אלא לקוות שסיפורי הכיסוי שלה לא ייפרם לפני שגורלם שלהאפיפיור ושל נשיא ארה"ב יוכרע בקריית הוותיקן.
וחוויית הקריאה
ובכן, גם למותחנים קלילים, כאלה שמנסים לעשות שימוש בכל השטיקים והקלישאות יש מקום אצלי מדי פעם. והיה מקום כזה אחרי הקריאה הארוכה, המתישה והתובענית של לדבר על קווין.
ובתור מותחן ריגול קליל שכזה, הוא דווקא לא כ"כ קלישאי, ולא כ"כ שבלוני, ולא רע.
אז נכון שהגיבור הוא מין כל יכול שכזה, ונכון שמשום מה יש לו פינה בסלון הפרטי של האפיפיור ושל נשיא ארה"ב, ונכון שהוא רגיש ואנושי וכואב שכזה.
והצוות שלו מושלם, והכישלון אצלו הוא רק תחנה בדרך להצלחה שלא מרגשת אותו ככזו. וגם הקידום לא יותר מדי חשוב לו.
ולסיכום
בכ"ז, בהחלט נהניתי להיסחף אחר העלילה, לשקוע לעולם אחר שבו הרעים והטובים הם בדיוק כאלה, ולסיים ספר בכמה ימים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)