השדרה הזו היא המפוארת והיוקרתית שבשדרות ניו יורק. אז תכננו להתחיל את היום עם ביקור ותצפית מראש האמפייר סטייט בילדינג. יצאנו כרגיל באיחור מהמלון (שוב לא הצליח הבן להתעורר). אז הלכנו לבניין. בדרך קיבלנו שיעור מעניין איך נראית העיר במצעדים הקבועים שכל פעם רואים בטלביזיה. בהתחלה סוגרים את קטע הרחוב לתנועה. וככה זה נראה:
אח"כ, מאחד הרחובות הצדדיים יוצאת התהלוכה, בהרבה רעש. הפעם זה היה בעד הדמוקרטיה באלבניה (או נגד הדיקטטורה או משהו שכזה). בהחלט מטרה נאצלת. ככה הם נראו:
הגענו לאמפייר ונעמדנו בתור הארוך, ונבדקנו ביטחונית, ועמדנו עוד.. ובאיזשהו שלב די מתקדם בעמידה בתורים, הודיע הבן שלמעשה הוא לא ממש מתלהב מהעניין והוא בא "בשבילנו". ומכיוון שגם אני וגם האישה כבר היינו במקום פעם לא התעקשנו על העניין ופרשנו לשיטוט רחובות כהרגלינו.
צעדנו במעלה השדרה החמישית כשאני מתבונן ברחוב עצמו, ויתר בני הבית ממוקדים בחלונות. פתאום מצאו חנות חרוזים ענקית, ונזכרו שחשקה נפשם בדיוק בחרוזים שכאלה. אז הם משמשו, ובדקו, ודנו (גם איתי, לדעתי), ואני צילמתי קצת:
המשכנו במעלה הרחוב, עוברים שוב ליד מרכז רוקפלר המרשים, על החנויות היפות והמבואה המרשימה שאליו. ממולו נמצאת הכנסייה המרשימה (אחת מכמה באותו מתחם עירוני). אז מכיוון שהתאים לנו לתת לרגליים לנוח, ומכיוון שממילא כניסיות הם מבנים שיפה להזין בהן את העיניים, ומכיוון שהיה כיף להתבדח שוב על עניין ה"יונתן הקטן" והעוגב המקומי, נכנסנו. הכנסייה באמת מרשימה, ומעוטרת כדבעי, והיה כיף להיכנס. ככה גם הזדמן לנו לקחת חלק בחתונה מקומית ולצלם גם את העוגב:
בהמשך צילמתי את הפסל היפה שבחוץ, את האיש המוזר וגן החיות הנייד מפלסטיק שלו, ואת הכנסייה היפה שממול, ושם התפצלנו – אני ל-MOMA והחברה להמשך הטיול בחוץ. נפגשנו חזרה ברחבה שליד מלון פלאזה של יצחק תשובה, ומשם צעדנו חזרה תוך עצירה מתבקשת במסעדה מקומית להשלמת צרכים ולמסתור מהגשם היומי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)