היום בטיול שלנו בשדרה החמישית, שעליו אספר בנפרד, היה פסק זמן שהוקדשלמוזיאון הזה. האישה והבן החליטו לחסוך לעצמם את הביקור עם האבא שתמיד מתעניין יותר ממה שהם מסוגלים לסבול, וגם את $40 שכרוכים בביקור, והעדיפו להעביר את הזמן בסקירה אינטנסיבית של חנויות האופנה הסופר יוקרתיות הפזורות באזור.
אקדים ואספר, שהרומן שלי עם אומנות מודרנית מורכב למדי. יותר מדי פעמים חשתי סוג של שרלטנות, במסווה של אומנות, כשאנשים מתפעלים מכלום, ממסגרת ענקית שבתוכה בד שחור, מאחרת שבתוכה בד לבן ענקי ועליו פס ירוק (לפעמים עם פס נוסף, אדום), עם קשקוש מוחלט, רעש לבן אומנותי, שמרגיש לי כמו התזכורת של הבן מהקלטת קופיקו, כשמרח חרדל, קטשופ ומיונז על דף, ובטעות זה הגיע לגלריה מוערכת וזכה לשבחים. ובכן, במוזיאון הגדול היו גם כאלו יצירות. להלן כמה:
וכזה שציירתי עם סרגל ביסודי
אבל כל השאר היה שווה את הביקור. אז אחרי שניקיתי את מה שצריך, הגיע זמן לתאר. ובכן, למוזיאון 5 קומות. אבל התחלתי דווקא מהחצר היפה והמוארת בשעת אחר הצהריים שביקרתי. מלבד פסל גדול ורזה של ג`אקומטי, פסל יפה של עז מתכתית וכמה נוספים, היו שם כמה פסלי פיברגלאס צבעוניים בצורות אבסטרקטיות משובבות, ששימשו כספסלים:
הדקיקה והגבוהה של ג`קומטי
והעיזה
התחלתי עובר בשיטתיות בקומה 2 (אחת זה הכניסה, הגן, וקפיטריה (מתבקש, לא?). בקומה הזו ראיתי מגוון מיצגים,רבים הזויים (בסגנון קופיקו שהזכרתי), חלקם מסקרנים, המעניין ביותר היה אוסף של מעין גראז` סייל, עם הרבה ג`אנק מסודר יפה. אז להלן מקבץ רשמים מהקומה השנייה:
מיצג הגבהים האנושי - המבקרים מוזמנים לסמן על הקיר את גובהם, שמם ותאריך הביקור
בקומה החמישית היו הרבה דברים שתיכף אעלה בתמונות. ציור של דאלי שהכרתי קודם והייתי בטוח שהוא הרבה יותר גדול, פסלים מעניינים, יצירות של אמנים מפורסמים, וסתם יופי של נוף מחלון ענק. אבל ההפתעה הענקית מבחינתי, שהכתה בי כבר בכניסה –גיליתי את פיקאסו. הקסם של דמויותיו השבורות, האבסטראקטים שלו, כל מה שלא הצלחתי להתחבר – בבת אחת תפס אותי. וזו תחושה נהדרת של גילוי ופליאה. כי מרוב עבודותיו די סלדתי. הוא התחבר לי לאותם ציורים שהזכרתי, שבהם חשתי שמנסים לעבוד עלי. והנה, כשראיתי את ציוריו בגודל מלא (ואולי עם איזו מוכנות נפשית מיוחדת פה) זה פתאום הרגיש לי כמו מכונת מזל שפתאום כל המטבעות נופלים בצלצול. אז במקום עודף המילים, אתן לתמונות לדבר. והכבוד להתחיל הוא כמובן לתגלית שלי:
ומגריט, ודאלי (שחשבתי שהרבה יותר גדול)
וכמה פסלים יפים יחד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)