תמונת מצב

ללא מילים!

אתם בטח יודעים שאני נהנה כאן בבלוגיה – לשתף בחוויות, להחליף רעיונות, להעלות זכרונות ולקרוא רשומות. רק שלאחרונה (שוב) עובר על הבלוגיה גל עכור של תקלות. הודעות לא נשלחות על רשומות, אינספור תקלות עם התגובות, רשומות שמפורסמות לא מוצגות, הכניסה לתפוז בכלל נחסמת ומקבלים דף שגיאה וכד`. וגם את הרשומה הזו לקח לי להעלות יותר משעה והמון נסיונות עד שהצליח.

הייתי מאחל לכולנו "להתראות בבלוגיה החדשה", שמובטחת כבר למעלה משנה. אבל אני לא משוכנע שאני בוטח במהלך שכזה, שיסכן את כל החומרים שלנו שממילא אין אפשרות לגבות אותם כי הגיבוי מזמן לא עובד. טוב שלפחות מח` הפרסום עובדת, ומשדרגת את הפרסומות – עכשיו המעברונים והחלונות הצפים הקטנים מכילים גם אנימציה (שזה בכלל לא קשור, כמובן..). הידד!

אני מניח שהצוות הטכני עושה מה שהוא יכול כדי לטפל בשלל הבעיות. רק שאני כבר לא כ"כ מסתפק במה שהוא יכול. אני משקיע לא מעט בתכנים שאותם אני יוצר, ואם המערכת לא מסוגלת להכיל את העניין, נפגע משמעותית כל הטעם שבלהיות כאן.

אבל אולי מעז ייצא מתוק – כי ממילא אני חייב קצת לווסת את הפעילות הזו שלי. מזמן הגזמתי. רק שעד עכשיו לא הצלחתי לצמצם פעילות באופן מבוקר. אני קורא את כל ההודעות, מגיב כמעט לכולן, לא פעם מגיב על התגובה. ולרוב באופן מושקע ורציני. וקצת קשה לתפקד כך, כשיש גם חיים נוספים בחוץ. את תחביב הקריאה שלי זנחתי כמעט לגמרי. מתקדם עמודים ספורים ביום, ונכנס למיטה בערב עם הלפטופ במקום עם ספר.

אז אולי התקלות הן טריגר טוב לצמצום: צמצום הקריאה, צמצום התגובות, וצמצום העלאת תכנים משלי לכאן. זה לא אישי, ואני מקווה שלא תיפגעו. אנסה להימנע מלהגיב, או לפחות להגיב רק באופן קצר. מעין תענית דיבור, או תענית תגובה. ממילא כרגע קשה לראות את התגובות.

אז איחולים לסופ"ש נעים, ולהמשך פעילות מוצלח. גם בלעדי (ולו חלקית או באופן מוגבל).
ואפילו חסמתי את הרשומה לתגובות, לחסוך לכולנו את התסכול הנלווה.
להתראות בהמשך. פחות, ועדיין...

ובמחשבה נוספת - כדי לחסוך את המסרים האישיים (תודה למי ששלח והיה מודאג עד עכשיו) אני בכ"ז פותח את הרשומה לתגובות.

ומדגיש שוב - אני לא נעלם, רק מדלל קצת נוכחות.