כפי שכבר סיפרתי פעם, האבא שלי התעסק באומנות כמעט כל חייו. היה מצייר בכישרון מהמם; יוצר תחריטים בקרטון רב שכבתי הצבועים כציור תלת מימדי; שנים הוא פיסל ולימד בחוגי פיסול במסגרות שונות, ולאחרונה החל לעסוד גם בפיסול קרמי. אני מניח שפעם אקדיש לו רשומה ספציפית, עם צילומים ממגוון עבודותיו.
בין יתר עיסוקיו האומנותיים, היתה לו הרצאה מוכנה מראש, אותה היה מעביר בפעילויות שונות – כל מה שהיה צריך זה קהל ולוח. על הלוח היה משרבט קן בסיסי, ומזמין ללוח אנשים שיפתחו את אותו קו לצורות או דמויות לפי החשק. לא זוכר מה כללה אותה הרצאה, אבל הוא הצליח להחזיק קהל מרותק במשך שעה לפחות, עם טעם של עוד.
פעם, כנראה במסגרת של איזו אסיפת הורים, הוא התנדב להעביר את ההרצאה בכיתה שלי בבי"ס, בכיתה ח`. היה כיף כרגיל ונרשמה השתתפות ערה של רוב התלמידים. ומכיוון שבאותה תקופה עדיין לא העבירו אותי מקום, ישבתי ליד חברי היקר מייקל. אז מהר אימצנו את השעשוע הזה, כפעילות מועדפת בשיעורים. אחד היה מתחיל בקו קטן, אחר היה מוסיף אלמט כלשהו לקו, וכך היינו ממשיכים, מחפשים בדמיוננו רעיונות איך להמשיך את הקשקוש ההולך וצובר פרטים ותוספות. למייקל היה תמיד מוצא חביב – כשלא ידע איך להמשיך, היה מוצא איזה קו עגלגל ומשלים אותו לאסלה מפוארת.
לצערי הרב לא נשאר לי מזכרת מאותם דפים מקושקשים חביבים. אבל נשארה לי מזכרת אחרת. מתישהו לקחתי מחברת ריקה, והתחלתי ממלא אותה בקריקטורות אנושיות מעוותות וחביבות. כמובן שמייקל תרם משלו לאוסף היצורים המוזרים שנאספו לנו באותה המחברת. ואפילו האבא שלי נדרש להוסיף משלו לאוסף, מכניס אותנו לפרופורציות לגבי איכות הביצוע שלנו.
ובכל זה נזכרתי לפני כמה ימים, כשבדף הפייסבוק של מייקל הוא הוסיף לתמונות בני משפחתו תוספות מאויירות, שהזכירו לי את הדברים אותם סיפרתי. אז במיוחד בשבילו, מחווה לזכרונות נעימים מחטיבת הביניים, ומכיוון שאהבתם את הדוגמית הראשומה, קבלו עוד דגימה קטנה מאלו שלו, אלו שלי וגם כמה מאלו של האבא שלי:
משל מייקל:
כמה משלי (למעט אלה של מייקל מלמעלה):
וכמה של האבא שלי:
וכאמור, זו עוד רשומה שנולדה מתוך ארגז הנוסטלגיה עליו סיפרתי. כמה כיף ששמרתי את השטויות האלה, להיזכר לאחר שנים 
שבת נהדרת לכולם!
שבת נהדרת לכולם!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)