צ`ילי קון קרנה

תמיד אהבתי קטניות, והמטבח הקליפורני המושפע חזק משכנו המקסיקני, רק מזכיר לי ומעודד אותי לכיוון של צריכת שעועית.

אז זה מה שהיה לי בראש להכין לסופ"ש האחרון. אני מניח שאתם כבר יודעים שאני לא איש של מרשמים מדוייקים. אז הצצתי לכמה מרשמים שכאלה, לקבל השראה, והלכתי לכיוון שלי, כמובן. ומכיוון שיצא כ"כ מוצלח ושונה מהמוכר במה שראיתי, אני מרגיש צורך לשתף בתענוג.

ובכן, אני תמיד מעדיף קטניות יבשות בבית. יש לי מגוון שלם, וכל מה שצריך זה להוציא מהקופסה, לשטוף היטב, למיין קצת (אם יש אבנים, אדמה ופגומים), ולהשרות במים כ-12 שעות.

אז זה מה שעשיתי לגירסה מקומית של שעועית, שדומה למדי לשעועית הלבנה והמוכרת. אחרי כמה שעות החלפתי את מי השריה, כי ככה הבנתי שעדיף לעשות כדי לצמצם השפעות שליליות מאוחרות. למחרת, לקחתי חצי מהכמות (כי השריתי יותר מדי, כצפוי) והכנסתי למקפיא, עבור הסיבוב הבא. מבט במקרר נתן לי רעיון לכיוון של הגירסה הנכונה, כי אני מאמין שמה שיש במקרר זה בדיוק מה שנדרש להכנה.

ועכשיו למתכון המסודר (אם כי הוא לא לגמרי מדוייק, וזה לא ממש חשוב, אפשר לשנות כמובן את הכמויות לפי המצאי):

חומרים:

כחצי קילו שעועית (לבנה או אחרת) מושרית במים ללילה. אחרי ההשריה זה יוצא יותר מק"ג

6 פטריות בייבי פורטבלה קצוצות דק (כי צריך לגמור את האריזה שבמקרר)

בצל אחד גדול (לפחות) קצוץ דק

1 ק"ג בשר בקר טחון

קופסת שימורים גדולה של רסק עגבניות דליל ( או 2 קופסאות קטנות ומרוכזות מהגירסה הישראלית)

2 כפות רוטב עמוסות פלפלים אדומים מרוסקים וחריפים (פה זה מגיע בצנצנת, ולא נורא חריף)

2 כפות שום כתוש - אני משתמש בגירסה כתושה ומוכנה שמגיעה כאן בצנצנת

שמן קנולה לטיגון ולבישול (אפשר בהחלט שמן זית)

תבלינים:

פפריקה מתוקה, פפריקה חריפה, פלפלים יבשים מתוקים, פלפל אדום חריף, מלח ופלפל שחור

הכנה

מכניסים לסיר לחץ את השעועית ומכסים במים + כ-1 ס"מ מעל השעועית

מוסיפים מעט שמן, את הפלפלים היבשים, כפית פפריקה מתוקה, וכפית פפריקה חריפה, ומבשלים  15 דקות מרגע שנבנה הלחץ (נשמע פססס חזק). אפשר גם בסיר פתוח, אבל לוקח יותר זמן וצריך לטעום ולוודר שהתרכך מספיק.

כעבור 15 דקות מורידים מהאש, שוטפים את הסיר במים קרים מבחוץ שיתקרר מהר, ופותחים וטועמים. אם צריך, סוגרים שוב לעוד הרתחה קצרה של עוד כמה דקות לחץ, לפי הצורך.

כשמסיימים, מוסיפים את רסק העגבניות ואת 2 כפות הפלפלים, וממשיכים לבשל. אני הוצאתי את הפלפל החריף מהסיר, מחשש לתאונות אח"כ.

ככה זה נראה (הפלפלים היבשים למעלה, מוציאים אותם בסוף ההכנה אם לא רוצים):

 

במחבת עמוקה וגדולה:

מטגנים את הבצל במעט שמן, עד שישחים (יותר מהזהבה). זה מגביר לו את הטעם הקרמלי.

מוסיפים את השום לכמה שניות של ערבוב, ואחריו מוסיפים את הפטריות ומקפיצים אותן ברוטב שהן מפרישות.

נראה כך:

 

כשמוכן, מעבירים לסיר עם השעועית ומערבבים בעדינות, שלא למעוך.

מנגבים את המחבת בפיסת מגבת נייר, מוסיפים עוד קצת שמן, ומקפיצים/מפוררים את הבשר (אם הוא היה מראש גושי, בטח יצאו ממנו כדורים קטנים. אצלנו הוא מגיע טחון כתולעים כאלה מהמטחנה, והצלחתי לשמר את הטקסטורה) עד שהוא שחום מעט ורוב המים שהופרשו התנדפו.

כשמוכן, גם את זה מעבירים לסיר עם השעועית. מתקנים תיבול עם מלח ופלפל, ואם צריך מוסיפים מים רותחים לקבלת צמיגות מתאימה.

וזה המעדן שהתקבל:

 

תענוג תמיד, אבל ביום חורפי זה תענוג מיוחד.
ולצמחונים - יש לי הרגשה שהמתכון מוצלח גם ללא הבשר, אפילו שלא ניסיתי.

וחגיגה פרטית קטנה - זו הרשומה ה-600. לא הייתי מאמין לפני קצת פחות משלוש שנים.

המשך שבוע טוב לכולם