את הביקור של חברה של הבת מהארץ, שלווה בריכוז פעילות תיירותית נמרצת למדי גם במושגים שלנו, סיימנו בביקור בגן החיות העירוני.
באופן כללי, יש לי רגשות מעורבים כלפי המוסדות הזואולוגיים האלה. החשיבות שלהם ברורה לגמרי – שימור בעלי החיים שסביבת גידולם נפגעת קשות ע"י הציביליזציה, החשיבות החינוכית בהעלאת המודעות ליצורים החיים סביבנו וחיזוק ערכי שמירת הטבע, וכיו"ב.
מאידך, עצם קיומם מהווה תזכורת לציביליזציה הדורסנית שהקמנו, חייהם של הדיירים מוגנים אמנם ונינוחים, אבל נטולי כל היבט של מהות החיים, כפי שנתפס בתודעתי האנושית המוגבלת, שמתבטא באי נוחות לנוכח סוג של עליבות בקיום הכבול בכלובים הקטנים הללו.
ובכל זאת, הלכנו לראות את הגן, תוך ידיעה שאינו דומה לאחיו המפואר הגדול והידוע שממוקם רק כ- 200 ק"מ דרומית, בסן דייגו.
ובכן, אם לתאר בקצרה, הגן גדול בהרבה מכל מקבילה ישראלית מבחינת השטח ועושר ה-"מוצגים" החיים בו. רק שלנו לא היה כ"כ מזל, או שמזג האוויר החם הבריח הרבה מהיצורים החביבים לפינות המוצלות של כלוביהם, מרחיק אותם מהמוני העיניים הסקרניות. יצא שלפחות כמחצית מבעלי החיים ששם לא ראינו, חלק ראינו רק בקושי (זה שם, בפינה למעלה, מאחורי הענף, רואה את קצה הזנב השחור..?)
אבל ראינו גורילות בריאות גוף, ושימפנזים חביבים, וגור אוראנג-אוטן שנורא סקרן לטעום מה יוצא אצלו מהפתח האחורי, וקנגורואים בטלנים, ואריות מנומנמים, וכמה גנונים בתרגילי אירובטיקה בין ענפים, וכמה זברות חביבות ויפות, וג`ירף חרמן שמנסה לבקר אצל הג`ירפה היפהפייה שאיתו, כשהאביזר שברשותו (רק כ60 ס"מ) נכשל בלמצוא את המקום המיועד – והכול ללא בושה מול קהל צעיר בעליל מלקבל שיעור בתחום האמור.ועוד לא מעט בעלי חיים מסקרנים אחרים.
אז להלן מבחר צילומים להמחשת החוויה:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)