יום שני, 21 במאי 2012

פרחים בקניון סנטה אניטה - 1

 
בטיול שעליו כבר סיפרתי, זכיתי כאמור להכיר את אבי דרורי. "צלם מעולה וחבר נהדר" כך הגדיר אותו גל, ועורר את סקרנותי והתלהבותי. כי לטייל עם חובב צילום זה טיול אחר. נינוח יותר, איטי  יותר, דנים (מעבר לשיחות הכלליות) בפרחים, בנוף, בטכניקות הצילום. עוצרים יחד לתפוס את אותו הפרח ומצלמים אותו לפי תור. זו חוויית טיול אחרת, כי לרוב אני מטייל ומצלם, עם דגש על הטיול. ואילו הפעם אני לא בטוח אם הטיול היה העיקר, או מסע חיפוש האובייקטים.
יצא שהייתי ללא המצלמה הרגילה שלי. אומנם DSLR של קרן מבטיחה לרוב תוצאות טובות יותר, אבל העדשה לא מאפשרת צילומי מאקרו, והשליטה שלי בפונקציות השונות מוגבלת הרבה יותר. ככה זה כשלא מכירים כ"כ טוב.
אז ברור ששפע הפריחה והמיקוד הצילומי הוליד המון צילומים. פרחים, פרפרים, נוף ירוק והררי וגם נופים אנושיים. את החלק הכללי כבר פרסמתי, ועכשיו הבמה לפרחוניים.
כבר בחניה מבחינים בשיח הישראלי המוכר – הלוטם השעיר, זה הוורוד מקומט העלים. "פרח של הלייקרס", קרא לו גל, בגלל הצבעים. הנה הוא בכמה צילומים:
ולידו, כבר בחניה מורגש הריח העז המתוק והנפלא שמחזיר אותי לכרמל, ולבחינה בהגדרת צמחים בבגרות בביולוגיה – אחירותם החורשבויקיפדיה כתוב שהוא נפוץ בארצות הים התיכון. לא כתוב כלום על הרי דרום קליפורניה. מעניים אם הוא מקומי, או שהובא לסביבה ע"י האדם. אבל הוא מענג בריחו ויפה בצהוב המרהיב של פריחתו, אז ברור שצילמנו לא מעט:
 
גם חלמית יש פה בסבירת מהארץ בשמה העממי - חוביזה, הפעם בצילום לא מאוד מחמיא::
צמח שנראה כבן משפחת האגבה, נראה כמוציא את עמוד הפריחה האופייני שלו, ומזכיר לי שלטייל בעונה הזו בפארק הלאומי של עצי הג`ושוע זו חוויה שאולי שווה להתארגן לקראתה:
 
שיח קטן של ה-Monkeyflower (תודה על הזיהוי, עננת), פורח בשלל הלועות הכתומים שהוא פוער, מזמין את החרקים להתענג על מה שהוא מציע ולהשתתף בפעילותו המינית. אי אפשר להתכחש שהוא עושה את זה בחן:
כמה מטרים אח"כ מזהים עוד אוהד קטן של הלייקרס, בליבתו הצהובה ועלי הכותרת הסגלגלים. זהו הסולנום (תודה שוב, עננת), אז צילמתי אותו, ואח"כ את ידידי החדש, הצלם האתגרי:
 
עוד כמה מטרים, ולצידי השביל מבחינים בפרחי המרשמלו (כך כינתה את הכדורים הלבנים האלה ידידתי חתולי8 בהזדמנות הקודמת שהבאתי צילום שלהם). הם עדינים ויפים לטעמי, אז כמובן שצילמתי בשפע מוגזם:
 
כשמתבוננים מקרוב תוך חיפוש, מוצאים כל מיני ממצאים. ככה מצאנו את הלבנבן השעיר הזה, שנראה גדול בצילום, אבל הוא די קטן. בערך ס"מ וחצי קוטרו:
עמוד תפרחת של השלמון (ושוב תודה, עננת) שמזכיר את עמודי השום, שנפוצים כאן בסגול, ופה בתכול לבנבן:
 
גביעים כחולים, יפים וקטנים, שזוכים גם הם למבט קרוב:
 
את התפרחות המעוקלות הללו של עוקץ העקרב (ושוב תודה, עננת), המזכירות לי סוסוני ים, כבר ראיתי ליד הבית. אבל נחמד לצלם אותם שוב גם במקום אחר:
 
את הטפיל הכתום הזה, כשות (ושוב, עננת ☺) ראיתי כבר, מתעלק בשערותיו על צמח קורבן כלשהו:
 
בראש הסבא הזה נתקלתי כבר, מן הסתם. אבל בטיול צילומי כזה לא מפספסים אף הזדמנות:
 
גם העץ הזה עם פרחיו הצהובים, מוכר לי כבר, אפילו שלא זוכר מאיפה, או מה שמו:

ומכיוון שיש עוד די הרבה, וגם ככה זה כבר ארוך, אז אני עוצר פה. המשך כבר יבוא.
שבוע טוב ומהנה לכולם!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)