ובכן, הגיע הזמן סופסוף לסכם את הטיול היפה ההוא למפל בסנטה אניטה, שהוליד המון תמונות יפות. בינתיים כבר טיילנו שוב, ובטח יהיו עוד תמונות, אז למה להכביר מילים, כשראוי לעבור ישר לצילומים.
בין שלל החרדלים הקטנים נראה מין פרח המזכיר כתמה, רק שהוא לבן. אני מצלם את אבי בזמן שאני מחכה לתורי, ואח"כ את המורכב הקטן הלבנבן:
שיח קרקש גדול בולט לצד הדרך, עם פרחים פרפרניים צהובים (תודה על הזיהוי והתיקון, עננת), ותרמילי זרעים אדומים ויפים:
אחד לבנבן שמזכיר את התורמוס, מנסה למצוא לעצמו כמה חרקים שיבחינו בקיומו בשפע העונתי. לפי מספר חבריו בשטח, נראה שהתחרות על תשומת הלב החרקית קשה:
צמח די קטן פורח באיזורים היותר חשוכים של מעבה הנחל בפריחה פונפונית קטנה ולבנה, שבאדיבותה של אנג'י אנחנו מכירים עכשיו כאגרטום:
עוד חבר לבן בלתי מזוהה גדל שם באיזור היותר לח ומוצל:
גם שיחי הפטל פורחים שם בפריחה לבנה:
כדורוני פרי קוצניים על ענפי העץ:
סוג של תלתן פורח בשולי הדרך בסגול עדין:
בקטע כלשהו התעופפו סביבנו כמה פרפרי זנב סנונית מרשימים בגודלם. נסיונות צילום רבים עשיתי, רודף אחריהם ומקווה שיעצרו לנוח לרגע. איכשהו הצלחתי לצלם קצת תמונות לא מוצלחות מדי שלהם, אבל בכ"ז:
וגם זחלים שחורים ופעלתנים נראו שם, לא יודע של איזה פרפר:
גם הקיקיון מצמיח פירות בעונה הזו, ופירותיו יפים, אם כי רעילים:
על גזע שהיה מונח בצד השביל להירקב, נראו קהילה של פטריות עץ העוזרות לו לחזור לעפר:
בדרך חזרה, בצד הכביש נראה מקבץ מרשים של עמודי פריחה ורודים של חד אבקן (תודה אנג'י ועננת על הזיהוי), מקבל את פני הבאים ומברך את העוזבים:
ופרח אחרון, הנראה כהכלאה מוצלחת למדי של זן אסיאתי עם זן אמריקאי מקומי, שגם אותו לא התאפקתי וצילמתי:
אז זה היה גדוש. לא מזכיר את שפע פרחי השדה הישראלים, אבל בכ"ז מגוון נאה להתנחם בו. מקווה על אף הגודש בתמונות, נהניתם גם אתם.
שבת שלום וחג שמח, חברים!
כמובן, מוזמנים להתרשם מתמונותיו של אבי מהטיול שלנו - כאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)