ביום אביב אחד בשנת 2000, הודיע לי אבא שלי שקיבל דואל מאחד בשם קארל D מפראג. אותו קארל פנה אליו בנסיון לברר אם הוא הבן של יעקב D, שפרטים עליו גילה במסגרת מחקר משפחתי שהוא עורך, ורצה לברר אולי אנחנו קרובי משפחה. אז הוא צדק, לסבי באמת קראו יעקב, וכנראה שאנחנו באמת קרובי משפחה. זה די מוזר, כי ככל שהיה ידוע לנו, אין לנו הרבה קרובים מהכיוון ההוא (בעצם אין בכלל). גם השם הוא נדיר למדי בארץ, ונדיר למרבה הפלא גם בצ`כיה, כך התברר לנו בהמשך.
בעקבות הגילוי המפתיע התנהלו התכתבויות מבררות, אך לא עלה בידנו להבין איך בדיוק אנחנו קרובים. אבל האבא שלי תפס יוזמה, והציע לי להצטרף אליו לביקור של כמה ימים בפראג, בעקבות הזמנה לבבית מאותו קארל. "מכסימום נעבור להתגורר בבית מלון, אם לא יהיה נעים ונוח" כך הציע אבי. וברור שקפצתי על ההזדמנות, כי פראג תמיד סיקרנה אותי.
ובכן, נסענו, והתקבלנו בחום והכנסת אורחים מביכה אפילו. כמעט כל יום טיילנו יחד בעיר היפה, בליווי קארל עצמו ואחד מילדיו ששימש כתמתורגמן לאנגלית, היות שקארל עצמו לא ממש שלט בשפה ברמה שמאפשרת שיחה קולחת.
ואז ישבנו להבין את הקירבה המשפחתית האמורה. קארל חובב גנאולוגיה (חקר הענף המשפחתי), שלף תדפיס עצום מלא קווים, עם משבצות ושמות. ובכן, העבר המשותף שלנו מגיע לאיש בשם יוסף D, שממנו התפצלו ענפי המשפחה לפני 9 דורות. קארל עצמו כבר לא יהודי מזה כמה וכמה דורות. קארל עוסק בעבודת השורשים הזו כבר כמה שנים, בחלק גדול מזמנו הפנוי, כפי שמאפשרת לו העבודה בטלוויזיה הממלכתית הצ`כית, וכך גם מתאפשר לו להגיע לארכיונים שבהם הוא מחטט ומחפש עוד ועוד שמות למפת השבט שבזמנו (כאמור לפני כ-12 שנים) כללה כבר 236 שמות. אז הוא מצא מסמכים על הסבא, ששירת במלה"ע-2 בבריגדות היהודיות כנהג (ולא גילה מוטיבציה חיילית מוגזמת, בגילו הדי מבוגר אז, ואפילו חטף איזו נזיפה), ושביקש עזרה ותמיכה במשפחה שהשאיר בפלסטינה, עם ילדו הקטן אורי (שזה אבי).
טיילנו איתו בבית הקברות היהודי, כשאני מלמד אותו את החישוב הפשוט של תרגום תאריכי הלידה והפטירה העבריים של אנשים לפי המצבות, בביה"כ היהודי שבו ישנם שמות הנספים מהקהילה מצויינים על הקירות, כשהוא מצביע בבקיאות על ה-D ההוא שהיה בן משפחה, ה-D האחר שהיתה גם, וה-D הנוסף שלא היה "משלנו", ובעוד נקודות מתחייבות ואחרות.
זו היתה הזדמנות מצויינת לשוחח על התרבות הצ`כית עם בן המקום, בהשוואה למה שמוכר לי מקריאת לא מעט סופרים צ'כיים, לטייל בהרבה מקומות מעניינים, כולל גם כאלה פחות מתויירים, להכיר את החיים האמיתיים והלא זוהרים שלהם שם, ולהנות כמובן גם מיופיה הידוע של העיר הנהדרת הזו.
מאז שמר האבא שלי על קשר מכתבים רציף איתם, מחפה על אוזלת ידי בתחום הזה. לפני כמה שנים הוא הזמין את קארל לביקור בארץ, וכך יצא להם להכיר גם ענף משפחתי נוסף בדרום הארץ, שלא היינו מודעים לקיומו כלל. חבל שבעת הביקור לא יצא לי להיות בארץ, אז לא הזדמן לי אישית לגמול לקארל אפילו מעט על הכנסת האורחים החמה שלו.
אני משער שאתם לא מתפלאים שאני שולף את הסיפור הזה עכשיו, כי אני נוהג להעלות סיפורים כאלה פה מדי פעם. אבל במקרה הנוכחי זה קצת שונה, כי יש התפתחויות עדכניות. ובכן, לקארל יש חלום ישן – לארגן כנס משפחתי גדול לדורותיו. זה מוזר קצת, כי לרוב האנשים אין קשר עם אחרים בעץ המשפחתי המבוזר והדליל למדי שלנו (שדולל עוד יותר הודות למאמציהם המוכרים של הגרמנים לפני כ-70 שנה), אבל בתחילת יוני הוא הצליח לארגן מין מפגש שכזה בפראג. אז אבא שלי התארגן והזמין את אח שלי ואותי להצטרף.
ובינתיים, מרגע שכתבתי את הטקסט שלמעלה חלו עוד התפתחויות. התכוונתי לעכב את הפרסום כדי לספר שרכשתי כרטיסים לאירוע הזה, ועל הדרך גם הוספתי, כמתבקש, גם ביקור בארץ. הרי לא הגיוני להיות "בשכונה" ולא להגיע להגיד שלום לחייל שלי, ולעוד כמה חברים ואנשים שיקרים לליבי בארץ.
אבל העיכוב ברכישת הכרטיס יצא לטובה. כי זה בסוף לא מסתדר, למרבה הצער. אילוצים הקשורים בעבודה מונעים ממני להתנתק מהיומיום פה, בימים הקודמים לאירוע הנ"ל, והשילוב של ביקור בארץ בשבוע שאחרי גם לא מסתדר, כי אני לא יכול שלא להיות נוכח בטקס סיום י"ב של הבת שלי. ולטוס חצי עולם רק ל-5 ימים בפראג, נראה לי קצת מוגזם, לא?
אז למרות הרצון, משפחת D המורחבת (לדורותיה) תיאלץ הפעם להסתדר בלעדי. וגם הביקור האופציונלי בארץ, שכבר התחלתי לנסות ולארגן, ייאלץ להתעכב.
להתראות, אבל בפעם אחרת
עופר
עופר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)