יום שישי, 4 במאי 2012

בלוגולדת ארבע

מה אפשר לומר על השנה הבלוגרית הרביעית? זו מין שיגרה של יצירה, של שיתוף ושל הנאה עם החברים שהתאספו לאורך הדרך.
חלק מהחברים אבדו לאורך השנה, גם מסיבות מצערות, כמו בני וגיטה ז"ל, אחרים התייאשו וזנחו את הבלוג, או שזנחו את העניין בבלוג שלי. קורה..
ראיתי לא מעט בלוגרים שהורידו פעילות בשנה הרביעית. זה כבר לא חידוש, כבר לא מגלים שיש עולם שלם של בלוגים, שמתעניין במה שיש לך לשתף ולא היית בכלל מודע. גם תחומים חדשים כבר לא תגלה, כנראה. אבל אצלי לא היתה שום הפוגה. המשכתי לכתוב ולצלם בערך באותו הקצב, לפעמים אפילו יותר.
אז כרגיל, זה זמן לא רע לבחון את הסטטיסטיקה של השנה (אתם מכירים את חיבתי לעניין):
  • העליתי השנה 147 (187 רשומות בשנה הקודמת, 198 בשנה בשניה, וכ-200 חדשות בראשונה). ירידה קטנה אמנם, בעקבות עומס צפוי בעבודה, אבל סה"כ הספק נאה. כבר לא מופתע שלא נגמרים לי הנושאים, ויש ברשימת הנושאים הממתינים עוד המון, שלא התפניתי לכתוב עליהם.
  • השנה נרשמו כ- 57770 כניסות (97500 92500, 25700 בהתאמה). הרבה פחות ממה שהיה בשנים קודם. כנראה בעיקר בזכות השדרוגים הבעייתיים בבלוגיה, ואולי עוד סיבות.
  • גם השנה הצטרפו כמה מנויים חדשים – 35 ליתר דיוק (78, 56 ו-60 בהתאמה). אבל כמו שכבר ציינתי בעבר, המספר לא לגמרי אמיתי, כי יש תחלופה, וחברים רבים מלפני שנה כבר לא באים לבקר אצלי. חלקם נטשו לגמרי או כמעט את התפוז, חלקם פשוט דיללו את פעילותם, ולמרות שהם מקבלים עדכונים, הם כנראה לא נכנסים ומגיבים. מובן לגמרי, אבל בכ"ז מבאס.
  • השנה אני עוד פחות מופתע, וכבר יכול לזהות מתי יש מצב לזכות בבול העורך. במיוחד בשנה האחרונה, שהמדיניות בתחום נדיבה הרבה יותר, כאשר הבחירה מתחלפת פעמיים ביום. מצד שני, החשיפה בעקבות קבלת בול מבורך שכזה נמוכה יותר מבעבר, ורק כמה עשרות בודדות של גולשים מזדמנים מגיעים. אבל זה טוב, כי ככה הכרתי כמה מכם, אצלי או אצלכם. ובמספרים: סה"כ 29 בולים, מתוכם 6 בתפוז הראשי, ו-5 על תמונה נבחרת. נחמד בהחלט 
בביקור בארץ במאי הקודם זכיתי להכיר לא מעט חברים מכאן, בטיול מקסים שארגנה עננת בכרמל, בפינה ירוקה שנשארה בחיים לאחר השריפה (רשמים כאן). היה כיף בביחד, בטבע ובפריחה האביבית. אז תודה שוב, עננת. חוצמזה גם זכיתי לפגוש עוד כמה חברים, והיה כיף גדול. זה תענוג כשהדמויות המוכרות שמאחורי הניק מקבלות פנים, קול וחיוך אמיתי.
גם יצא לי לספר פה על שני טיולים גדולים שערכנו – הנסיעה צפונה עד לפורטלנד (רשומות כאן), והפלגת תענוגות במרכב משפחתי מלא למכסיקו (כאן). כאמור, לא מעט רשומות ואלפי תמונות הניבו הטיולים הגדולים האלה. ובנוסף, הרבה טיולים קטנים, יומיים ומזדמנים תועדו כאן, כחלק מהמהות הכללית של הבלוג הזה לשתף בחוויותי. כיף שיש כזו במה כאן לתיעוד הזה.
חוצמזה, יצא לי לכתוב בנושאי אקטואליה, עם עדכונים מהצבא, רשומות נוסטלגיות, ביקורות ספרים, מתכונים ועוד מיני עניינים שמצאתי לנכון להקדיש להם רשומות. ובקיצור – הבלוג הזה המשיך גם השנה להיות אקלקטי לגמרי, כפי שאני – מתעניין בהרבה דברים שונים, משתדל להתפתח, משתדל להיות מגוון.
ברשומה של לפני כמה ימים, שהיתה אישית מאוד אך נגעה ברובה בענייני הבלוגיה, ציינתי כמה חשוב לי המשוב שלכם כאן, החברות הטובה, החיזוקים והחום האנושי המקסים שאני זוכה לו במינון שלא יכולתי לדמיין. גם לא יכולתי לדמיין עד כמה זה חשוב לי, וכמה אנרגיה זה נותן לי להמשיך פה את הפעילות. אז שוב, תודה ענקית לכל אחד מכם.

סוף שבוע טוב ומוצלח לכולנו