הסיפור שאני עומד לספר יכול כנראה להתרחש רק באמריקה ורק בסביבה שלנו ב-LA. הוא לא קרה לי אישית, אלא שמעתי אותו ממקור מהימן, ונוגע לשני חברה שאני מכיר אישית (ואימתתי את העובדות העיקריות עם גיבור הסיפור). אז למרות שהוא קצת חריג ואינו חוויה אישית שלי, בכ"ז שווה לספר אותו, כי אותי הוא מאוד הצחיק.
אתם בטח מכירים את התופעה הזו, שכשממוקדים במשהו, פתאום כל המציאות נראית קשורה לעניין. כשמחפשים וילונות לבית, פתאום כל הוילונות בכל הבתים קופצים לנו לעיניים. וכשחושבים לקנות רנו מגאן, פתאום כל הרחוב מתמלא בכאלה. אז גם הסיפור הזה קשור לאותה תופעה אנושית מוכרת.
ובכן, הסיפור מתחיל בבחור ישראלי שאני מכיר די טוב. רווק בן שלושים ומשהו, שלא מזמן רכש לעצמו בית. הבחור תכנן את שיפוץ הבית, ובאופן שגרתי היה עסוק בבחירת אביזרים, ריהוט, ציוד מטבח וכיוצא באלה עניינים שכל מי שעובר שיפוץ עסוק בהם. איכשהו, הוא לא מצא אריחים לטעמו לחדר האמבטיה שעליו חלם.
כמה ימים אח"כ הוא נפגש עם השיפוצניק החבר שלו (בחור מקסים בעצמו) ומודיע לו שמצא את האריחים שבהם הוא מעוניין. הוא מושיב אותו מול המחשב, פותח איזה סרט כחול (רווק, לא?), מריץ קדימה לנקודה ספציפית ועושה pause. הנה, כאלה כמו של ההם שם במקלחת.
השיפוצניק החביב שותק שניה (הוא לא שותק להרבה יותר, אבל זה בסדר, כי יש לו הומור כייפי), ואז באלגנטיות שולף את האייפון שלו, מתעסק איתו כמה שניות ומכריז – "אין בעיה, אני מכיר את האריחים האלה, זה אלה שבתמונות, נכון?" ומיד ממשיך – את הבית הזה שבסרט אני שיפצתי...
שבוע נעים ומוצלח לכולכם, חברים!
התמונה - מכאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)