יש מאמר מרתק של סטיבן ג`י גולד באחד הספרים שלו שקראתי, על התפתחות המקלדת הסטנדרטית באנגלית – QWERTY. יפה היה לקרוא למה האותיות מסודרות באופן שהן מסודרות (בעיות טכניות במכונות הכתיבה הראשונות).
אני מניח שמתכנני מכונות הכתיבה הראשונות בעברית חשבו באופן דומה. רק שלא מובן לי למה לא חשבו על סטנדרטיזציה. ועכשיו אני סובל תדיר מטעויות הקלדה מעצבנות.
כמה דוגמאות:
למה הנקודה בעברית נמצאת במקום ליד זו שבאנגלית
למה ";" או ה"," בשפות השונות מוכרחים להיות במיקומים שונים?
למה ה-ו"ו ממוקמת קרוב מדי ל-נו"ן הסופית הכ"כ דומה לה?
למה ה-למ"ד נמצאת ליד ה-L?
וה-שי"ן ליד ה-S?
וה-דל"ת ליד ה-D?
וה-מ"ם וה-נו"ן ליד ה-M וה-N בהתאמה?
היו להם דווקא כמה הצלחות: P-פ, R-ר, Z-ז, U-ו.
לא יכלו להמשיך באותו קונספט? אני בטוח שההבדלים במכאניקה של המכונות למול תדירויות השימוש לא יכלו להיות כ"כ מהותיים בכדי למקם אותיות זהות מהותית בהזזה בודדת.
נראה שתוצאות חוסר מחשבה בנקודת זמן בהיסטוריה ממשיכים ללוות אותנו המון שנים אחרי שהאילוצים והסיבות נעלמו מהעולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)