מוקדש בהערכה רבה לפרנץ קאפקא
מתישהו, בשנות ה-70 של המאה הקודמת, אנשים בארץ נאלצו להמתין להתקנת קו טלפון חודשים רבים. אפילו שנים. מי שהתלונן קיבל תשובה מזלזלת בסגנון: "מה אתה חושב, שאנחנו באמריקה?".
לשאלה הרטורית הזו היה בסיס איתן במציאות של היבשת המערבית. זכור לי היטב הסיפור של מכר קרוב שלי, שבשנת 75 (אאל"ט, לצערי אני לא יכול לוודא) כשהגיע לשליחות בסולט לייק סיטי ורצה להזמין טלפון לביתו, נשאל אם זה דחוף או לא. כשתהה הסבירו שדחוף זה התקנה באותו יום, לא דחוף יחכה למחר.
מהכותרת אתם כבר מבינים שבאמריקה זה לא בדיוק עובד כמו בפנטזיות. את התהליך להשגת קו טלפון נייח בביתי התחלתי, תחזיקו חזק, ב-27/07. עד היום אין בבית חיבור קווי, וגם לא צפוי עד יום שלישי הקרוב, כלומר כמעט חודש מיום התחלת התהליך.
אז הגיע הזמן לשתף אתכם בתהליך המוזר.
הפניה הראשונה
לקראת סוף יולי, כמה ימים לפני שהייתי אמור לקבל את המפתח לבית, התחלתי לברר על חבילות תקשורת. כצפוי התבלבלתי לא מעט משפע האפשרויות: 120 תחנות טלביזיה בחבילה בסיסית, חבילות נוספות שבכל אחת מהן עשרות תחנות, כבלים או צלחת לוויין ועוד מיני הצעות במגוון מחירים וקומבינציות. מחקר קטן כיוון אותי ל-Time Warner, ואחרי שהבנתי שגם הדיירים הקודמים היו מחוברים לאותה חברה התקשרתי אליהם. השיחה החלה באופטימיות רבה, קיבלתי את כל המידע וגם ציינתי שההתקנה צפויה להיות קלה כי הבית כבר מוכן בתשתית מתאימה.
לא ידעתי, אבל מיד הוברר לי באנגלית חביבה: "אם כך, תצטרך לחכות שבועיים להתקנה" לא ממש הבנתי ודווקא התעקשתי לנסות להבין אבל אין סיכוי. התשובה התמצתה ב: "ככה זה אצלנו בנהלים". די עצבן אותי העניין המטומטם, וההסבר המטומטם אף יותר (מסתכם ב-"ככה!"), אז הבהרתי שלצערי אנסה לחפש לעצמי פתרונות אחרים. "בטח המתחרים ישמחו לחגוג על טמטומם של אלה" חשבתי ואף שיתפתי את הנציגה המנומסת מדי.
עם המתחרה
אז התקשרתי לחברה המתחרה. ל- AT&T. חפשתי בגוגל את הסניף הקרוב למרום מגורי והתקשרתי. איזה יחס נעים, אדיב וחביב. כיף להתקשר. אז דיברתי עם בחורה בשם בובי, שהחזיקה אותי על הקו כמעט 20 דקות בתחקיר מעמיק שכולל עשרות פרטים אישיים ושאלות אימות (מה שם נעוריה של אימי, מי היה גיבור נעורי ועוד). גם נתנה לי המון פרטים, המון אפשרויות בחירה ושלל תחשיבים ממש כדאיים לאופציות תקשורת מתקדמות, משופרות ומדהימות. סגרנו בהבטחה שאני ממתין לשיחת המשך שלה. אז המתנתי. ועדיין המתנתי. למחרת בצהריים התקשרתי ביוזמתי שוב. התנצלות קטנה, אבל יש בעיה איתי – אין לי CREDIT HISTOTY, אז היא צריכה להתייעץ. עוד יום של המתנה עבר, ועוד שיחה שלי שנענתה ע"י עובד אחר. אז ביקשתי את המנהל וקיבלתי שוב את אותה בובי. שוב התנצלות ושוב הבטחה להתקשר חזרה. יכולתי לחכות עד היום, אבל נמאס לי אז נכנסתי לחנות מקומית אחרת של AT&T.
שוב נימוס חביב מלווה בחיוכים, שוב תחקיר מעמיק וארוך שכולל איסוף כל פרטי האישיים ועוד שאלות אימות מייגעות, הצצה בתעודותיי האישיות ובסופן הכרזה: "אין לך CREDIT HISRORY. " אבל את זה אבר אמרתי למנומסת החביבה כבר בהתחלה, אבל כל מה שיצא בתהליך היה שתמורת סכומים דמיוניים אוכל לקבל חיבור לאינטרנט וגם לטלפון. לטלביזיה אי אפשר. אין לי את אותו הקרדית המאפשר לאנשים לקבל לביתם ממיר כבלים יקר ערך. הצעתי פיקדון של 100$, 200$, 300$!!! כלום. כיוון שגם לבחורה זה היה נראה קצת מטומטם אז היא התקשרה לאיזה מוקד עלום, שם דיברה עם עובד נוסף ששוב שאל אותי ומילא שוב את כל התחקיר אצלו במחשב מהצד השני של הקו. פתאום הסתבר לו שמשהו פגום בכרטיס ה-DEBIT שלי. זה טוב לתחנות הדלק, לסופרים, לכל עניין אחר, אבל אצלם זה לא עבר את הביקורת. אז בקו נוסף התקשרתי למוקד התמיכה הבנקאי של הכרטיס, שם הוסבר לי שהכול תקין ולא ממש הבינו מה הבעיה.
בשלב זה התייאשתי קצת. בכ"ז גזלתי מזמנה היקר של הבחורה שעתיים ורבע (!!!). אז היא מצאה פתרון יצירתי: שאסע למוקד שבעיר השנייה, אשלם שם, אקבל משפר תשלום ואתקשר אליה. חביב, יצירתי, אבל לי זה כבר נמאס.
שוב עם Time Warner
בינתיים כבר עברו כמה ימים, ומניין 14 הימים האווילי של TM כמעט חלף, אז התקשרתי שוב. הפעם היה מהיר יותר, כבר ידעתי לענות נכון לתחקיר הארוך ולשלל ההצעות המגוונות. ידעתי בדיוק מה רציתי. אז שוב תחקיר מהיר של מי אני, איפה אני גר ושלל שאלות האימות שעליהן כבר סיפרתי. ובכן – הפתעה נעימה (כמעט) – תוך כ-3 ימים יתקינו אצלי את האינטרנט והטלביזיה. לטלפון ייקח קצת יותר – שבוע שלם. תסכול מיואש אבל התרגלנו.
אז הותקן מה שהותקן בסבב הראשון, וחיכינו בסבלנות ליום שני לטלפון. אשתי לא זזה מהבית כל אחה"צ בהמתנה. אף אחד לא הגיע. שיחת בירור העלתה שמישהו (לא ברור מי ולמה) ביטל את הזמנת הטלפון. כנראה שאסור היה לי לבקש לנסות לאחד את ההתקנות לאותו יום.
אז אחרי התנצלויות ארוכות (הם מאד מנומסים ויודעים ממש להתנצל יפה) וניתוק השיחה בגלל שכל ההמתנות והתפריטים המגוונים והמסובכים גמרו לי את הסוללה של הסלולארי, הצלחתי לתאם התקנה. ל-7 ימים מאוחר יותר. כאן כבר די כעסתי, וממש ניסיתי להתעקש ולהבין למה שבוע. שוב התנצלויות וניסיון מגומגם להסביר: "זה מה שלוקח להגדיר ולהכין קו דיגיטאלי מתוחכם".
וסיכום לא סופי
טוב די הבנתם, וגם אני כבר עייף מלתאר את המשכו של הסיפור ההזוי והמעצבן שעדיין לא הסתיים.
גם נראה לי שאני מצליח להבין קצת מהסרבול שלהם, אבל על כך בפעם אחרת. גם ככה זה יצא ארוך מדי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)