יום שישי, 11 בפברואר 2011

סלעי ואסקז


אחרי הביקור בתצוגת המטוסים, כיוונו לערב הבית. רק שבדרך היתה תחנה שעליה כבר שמתי עיין לפני כמה זמן, תוך עיון במפות וחיפוש כתמים ירוקים מעניינים של יערות ופארקים ששווים ביקור.
ובכן, Vasquez Rocks זה אתר קטן של נוף סלעי מרהיב והיסטוריה מורכבת, שבזכות מראהו זכה לככב בלא מעט סרטים ותוכניות טלביזיה, כמו מסע בין כוכבים, בוננזה, פאואר-ריינג`רס ועוד  (מפה כאן).
לא מעט אנשים היו שם במתחם, ולא מעט טיילו וטיפסו על הסלעים. אז גם לי התחשק לטפס לשם, לשפיץ ההוא, ולהשקיף ממנו על הסביבה. וזה מה שעשיתי:
 
הטיפוס עצמו קל למדי, החיכוך של הנעליים בסלע המחוספס לא מאפשר החלקה, ולמרות השיפוע לא נזקקתי לעזרת הידיים לאורך כל הטיפוס. הנוף בדרך הולך ומתרחב, מגלה את מראהו מהיוחד של המתחם הזה על תצורות הסלעים שבו, כשכבות שהתרוממו בשבירה אלימה לזוויות החדות שבהן הן נראות היום:
 
הגעתי למעלה, הפסגה הצרה היתה פנוייה, והצצתי בזהירות מעבר למצוק למטה, את הדרך והנוף:
 
לאחר כמה שניות של הנאה מהמקום התכוננתי לרדת. וכאן תפס אותי פחד גבהים רגעי. שהרי צעד לא זהיר לאחור ואני עלול להתגלגל למטה בשיפוע התלול. ולרדת תמיד קשה יותר, כפי שידוע. אז בזהירות התיישבתי, הסתובבתי לכיוון הירידה, ותכננתי את מסלול ההליכה. בפועל, הירידה לא קשה השיורדים בנתיב נכון, רק צריך לבחור בו ולתכנן היטב איפה ואיך מניחים כל רגל.
הגעתי למטה, וחברתי לליידי שיחד עשינו סיבוב במתחם, צילמתי עוד כמה תמונות, ונפרדנו מהמקום בנסיעה לכיוון מסעדת סושי מוכרת וטובה לארוחה זוגית מהנה
סה"כ, לא מצטער שעליתי, לא מרגיש שהסתכנתי אפילו מעט. אבל היה קצת לא נעים להרגיש שהביטחון ברגליים כבר לא כמו שהיה לפני 30 שנה, בטיולים הרבים במדבר יהודה, בהם הרגשתי קליל וזריז על הסלעים כעופר יעלים (ככה נקראים גם צעירי היעל?).


סוף שבוע טוב ונעים לכולנו

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)