יום שלישי, 1 בפברואר 2011

לחם עשיר בגרעיני חמניות


לפני כמה ימים שוחחתי עם האח שלי בארץ. הוא סיפר לי שבעקבותיי התחיל לנסות לאפות לחם בעצמו, והנסיון הראשון יצא לו נהדר. הוא גם שאל כמה שאלות, אז חוץ מתשובות שלחתי אותו לעיין בבלוג בנפלא המתמחה בנושא: מתקמחים. אפיה ובישול.
זה עורר בי חשק לאפיה בעצמי. גם די נמאס לי מהלחמים הקנויים המקומיים, הספוגיים למדי – כמיטב העדפותיהם של המקומיים פה. וגם אני בעצמי אפיתי לאחרונה רק לחמים וחלות קלילות, ללא טעם וסגנון מובחן.
אז עם הרעיון המרכזי הזה, נכנסתי אתמול למטבח. ואחרי כמה שעות יצא הדבר הגדול והניחוחי הזה שרואים בתמונה הראשית ובתמונות הבאות, שקצר הצלחה מסחררת כבר כשהתקרר קצת, כשהבת לקחה ממנו לחברתה, וגם אני נשנשתי ממנו בחדווה, כי אין כמו לחם טרי וחמים עם חמאה.
ומכיוון שחשבתי שיש סיכוי שאעלה כאן רשומה בעניין, השתדלתי לרשום את הפרטים בדיוק סביר. אז להלן המתכון ללחם גדול מאוד כמו שנראה בתמונה:
חומרים:
5 כוסות רגיל
1 כוס קמח מלא
¼ כוס נבט חיטה

¼ כוס שמן קנולה
¼ כוס שיבולת שועל טחונה דק (קוואקר)
2 כפיות מלח שולחן דק

1 כף מולאסה (אפשר גם סילאן או דבש חרובים)
1 כף סוכר דמררה (בערך, אפשר כמובן להוסיף או להוריד לפי הטעם המבוקש)
כ- ½ כוס גרעיני חמניות קלופים, + עוד קצת לציפוי חיצוני
מעט חלב לציפוי החיצוני
כ- ¼2 כוסות מים (ההיח בין 2 ל- ½2)
כף שמרים יבשים
הכנה
1.      מכיוון שאין לי מיקסר עדיין בארה"ב, ואת שלי תרמתי כבר בארץ, אני מבצע את כל הלישה ידנית. לכן גם התכנון של הפעילות בהתאם.
2.      לתוך קערה מכניס קודם את השמן, ומרטיב איתו כאת התחתית והדפנות, לתוכו מכניס את המלח. ככה אני מונע מהמלח מלשבש בתחילה את פעולת השמרים.
3.      ואז מכניס את כל החומרים היבשים (ללא השמרים), ומערבב קלות רק מלמעלה, בלי להגיע לקרקעית עם השמן. ואז יוצר גומה גדולה במרכז.
4.      לתוך הגומה אני מכניס את השמרים ועליהם מוזג מים חמימים ואת המולאסה, וממתין ליציאת קצף מהשמרים המתעוררים לחיים.
5.      כעבור כעשר דקות, מערבב הכל ואח"כ לש ידנית כ-5 דקות, עד שהגוש אחיד והבצק חלק נדבק לידיים. אם נדבק, מוסיפים מעט קמח ולשים שוב עד שהבצק חלק ואחיד.
6.      משמנים בקלילות (כמה טיפות שמן) שוב את הקערה, ומכניסים לתוכה את כדור הבצק, מגלגלים סביב לציפוי הבצק במעק השמן, מכסים ומעמידים במקום חמים לתפיחה כשעה וחצי.
7.      בגמר התפיחה, מויא את הבצק על משטח עבודה, לישה קלילה שעיקרה מיועד לעיצוב הכיכר (כאן עיצבתי כגליל גדול בקוטר של כ-8 ס"מ), ואת הגליל גלגלתי בערימה של גרעיני חמניה שנדבקו לבצק.
8.      את הבצק הברשתי בחלב והעמדתי בתבנית מלבנית מרופדת בנייר אפיה לתפיחה אחרונה של כחצי שעה.
9.      מכניסים לאפיה בטמפ` של 185 מעלות ל-45 דקות. מוציאים ושמים על רשת (מאוורר גם מלמטה) לקירור אחיד.
10. כשמתקרר מספיק, אפשר לחתוך ולהתענג על החמימות הניחוחית המענגת והעשירה.
 
שיהיה בכיף ובהצלחה לכל המנסים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)