יום שבת, 14 בנובמבר 2009

שבוע אינטנסיבי וחיובי

 
השבוע האחרון היה רצוף עניינים. תחילת האקשן האינטנסיבי היתה ביום חמישי שעבר, כשהתייצבתי בבית המשפט לתביעות קטנות בו תבענו את בעלת הבית הקודמת שלנו שסירבה להחזיר לנו את הפקדון שנתנו על הבית. הסכום של 5400$ לא זניח עבורנו בימים אלה, ובכלל הנושא מאד מרגיז. כי באמת שלא היתה לה כל סיבה, אפילו בשמץ, שלא להחזיר ועוד לומר תודה על הבית הנקי והמסודר שהשארנו. אבל היא טיפוס דוחה ורמאי, והמציאה שקרים מוחלטים על נזקים שכביכול השארנו אחרינו. המשפט היה ממש מתסכל, כי השופטת חסרת הסבלנות לא נתנה לי אפילו להתבטא מספיק בכדי להוכיח שכל טענותיה שקריות לחלוטין. והיו לי מסמכים, ותמונות, וכל מה שדרוש. אז השופטת פסקה בסוף לטובתי, רק שהפחיתה 1600$ מהסכום. מסתבר שאם אתה שקרן מספיק החלטי, שיטת "מצליח" עובדת והיא זכתה מבחינתה לא להחזיר את כל הסכום. אני מתנחם בסוג של נקמה, שהאופי המחורבן שלה כנראה מרחיק שוכרים פוטנציאליים, כי מיום שעזבנו, יותר משלושה חודשים, היא לא הצליחה להשכיר אותו. מגיע לה! ומעבר לזה, טוב שנגמר ואפשר להמשיך הלאה, כי זה העסיק אותי לא מעט בהכנות, מחשבה וארגון החומר העובדתי (שלא הועיל יותר מדי בסוף).
בהמשך, ביום ג` התבשרנו שאושרה לי הוויזה. זה אומר שאצטרך לנסוע לארץ בקרוב (לא רע לבוא לביקור אחרי כמעט שנתיים), אבל הכי חשוב שנסללה דרכנו להמשך השהות כאן.
אתמול היה עוד יום נהדר. היתה לי פגישה אצל לקוחות פוטנציאליים, והדרך להמשך עבודה די סלולה. יש עוד כמה שלבים לעבור עד שתהיה מזה פרנסה ממש, אבל הכיוון ברור ומאד מעודד.
אחרי הפגישה, שלנסיעה אליה הצטרפה האישה, היא נשארה אצל החברים לביקקור של יומיים, ואני נסעתי הביתה חזרה במצברוח מרומם. הבוקר קמתי לא מוקדם. היו כמה דברים שהצריכו טיפול אבל לא מעניין לספר עליהם.
לצהריים, לי ולילדים, תפסתי מצברוח יצירתי. הכנתי מרק מעניין של חצי סלק, דלעת, תפוח אדמה ובצל. חגיגה צבעונית מיוחדת ומרהיבה שגרמה לי לשלוף בכיף את המצלמה ולהנציח:

למנה עיקרית חתכתי חזה עוף לקוביות, ואחרי טיגון הכנסתי לווק חופן בצל מטוגן (שגנבתי מהמרק בשלב הראשוני), בצל ירוק קצוץ, גבעולי סלרי קצוצים, רוטב סוייה ורוטב צ`ילי מתוק. למנה הצטרף אורז ממה שנשאר מיום קודם ולא היתה סיבה לזרוק ולהכין חדש.
אחרי הארוחה לשתי בצק ענק לחלה. ובלי מיקסר זה באמת לא קל. אחרי שעמד לתפוח היטב, חילקנו למנות – אני לקחתי ¾ ממנו לחלה קלועה מ-6 גדילי בצק (פעם ראשונה בתרגול), והבת לקחה את הרבע לחלה קטנה וקומפקטית של 4 גדילים (גם פעם ראשונה, כי לרוב קולעים צמה פשוטה של 3). יצה נפלא ויפהפה, אז קבלו אוסף תמונות מהשלבים השונים:

ואחרי שסיימתי את כל המטלות, יצאתי סביב הבית לכמה צילומי שלכת, וסתם בשביל הכיף. יצא יפה שכיף לשתף:

ובסוף אפילו הספקתי לכתוב כאן גם כמה רשומות – יבול רציני לקראת שבת. וחצי מהחלה הגדולה ניתנה לשכנה המקסימה, כי ממילא לא נגמור אותה עד שיתחשק להכין שוב :-)


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)